חוקי הוצאה לפועל — המדריך המשפטי המלא שלך

מהי הוצאה לפועל וכיצד היא מתנהלת בישראל?

הוצאה לפועל היא הליך משפטי שמטרתו לגבות סכום כספי מחייב שלא שילם בהסכמה. לא מדובר בהליך קל או פשוט — הוצאה לפועל כוללת שלבים מורכבים, זכויות וחובות גם לזוכה (מי שרוצה לגבות) וגם לחייב (מי שחייב לשלם), ויש בה הרבה ניואנסים משפטיים שצריך להבין כדי להגן על עצמך או לנהל את ההליך בצורה יעילה.

חוקי הוצאה לפועל בישראל מסדירים את כל ההליך הזה — מהרגע שבו לזוכה יש פסק דין או כתב חוב מחייב, דרך חקירת יכולת החייב, ועד לשלבים של עיקול נכסים, הגבלת חשבון בנק, צו הבאה או אפילו עיכוב יציאה מהארץ בחלק מהמקרים. כל צעד בהליך זה מסדור בחוק, ויש למי שהוצא נגדו הליך הוצאה לפועל זכויות משמעותיות שמרבים לא מודעים להן.

במשרדנו, עם למעלה מ-15 שנה של ניסיון בהוצאה לפועל, אנחנו עוזרים לחייבים להגן על עצמם, לחייבים בעלי מוגבלויות להשיג הקלות, ולזוכים להשיג את הגבייה שלהם בדרך יעילה ומשפטית. הבנה עמוקה של חוקי הוצאה לפועל היא המפתח להגנה על עצמך ולהשגת הפתרון הטוב ביותר בנסיבות שלך.

מי יכול להוציא לפועל ומי יכול להיות מוצא לפועל?

כל אדם או גוף משפטי שיש לו כתב חוב מחייב או פסק דין בידו יכול להוציא לפועל. זה יכול להיות בנק, חברת אשראי, עמותה, חברה פרטית, או אפילו יחיד שהלווה כסף לחברו. הדבר היחיד שחשוב הוא שיש לזוכה מסמך משפטי המחייב את החייב לשלם סכום כספי מוגדר.

מצד שני, כל יחיד או חברה שחייבים עליהם כסף יכולים להיות מוצאים לפועל. זה כולל עצמאים, בעלי חברות, עובדים, פנסיונרים, ואפילו אנשים עם מוגבלויות. החוק מגן על חלקים מסוימים מנכסי החייב — למשל, דירה ראשונה (עד לגבול מסוים), חלק מהשכר, ציוד עבודה, וציוד הנדרש לאדם בעל מוגבלות.

חשוב לדעת שלא כל סוגי החוב מביאים להוצאה לפועל. חובות לממשלה (כמו מיסים), חובות לביטוח לאומי, ומקרים מסוימים של אלימות כלכלית או הונאה עלולים להוביל לתוצאות שונות. בנוסף, אם החייב הוא כבר בהליך של חדלות פירעון או שיקום כלכלי, יש חוקים מיוחדים שמשפיעים על הוצאה לפועל.

שלבי הליך הוצאה לפועל — מה בדיוק קורה?

הליך הוצאה לפועל מתחיל כשהזוכה מגיש בקשה לרשם הוצאה לפועל. הרשם הוא פקיד בבית המשפט שאחראי על ניהול כל הליכי ההוצאה לפועל. הבקשה כוללת את פרטי החייב, את סכום החוב, ואת המסמך המחייב (פסק דין, כתב חוב, צ׳ק שחוזר, וכו׳).

ברגע שהרשם מקבל את הבקשה, הוא שולח צו לחייב בדרישה לשלם את הסכום. החייב יש לו זמן מוגדר (בדרך כלל 14 יום) לשלם. אם הוא לא משלם, הרשם יכול להוציא צו לחקירת יכולת — זה אומר שהחייב חייב להופיע בפני הרשם ולהגיד את כל פרטיו הכלכליים: כמה הוא מרוויח, אילו נכסים יש לו, מה החובות שלו, וכו׳.

לאחר חקירת היכולת, אם מתברר שלחייב יש יכולת לשלם, הרשם יכול להוציא צו עיקול. זה אומר שנכסים מסוימים של החייב יהיו מעוקלים (דהיינו, יהיו בשליטה של בית המשפט ולא של החייב) עד שהחוב יהיה משולם. העיקול יכול להיות על חשבון בנק, על בעלות בדירה, על מכונית, או על כל נכס אחר שיש לחייב.

במקרים מסוימים, אם החייב לא משתף פעולה או מסתיר נכסים, הרשם יכול להוציא צו הבאה — זה אומר שהחייב חייב להופיע בפני בית המשפט תחת איום של מעצר. זה צעד חמור, אך הוא משמש כדי לכפות על החייב לשתף פעולה.

זכויות החייב — מה אתה יכול לעשות?

אם אתה חייב וקיבלת צו הוצאה לפועל, אתה לא חייב לשבת בשקט. לחייב יש זכויות משמעותיות בהליך זה, וחוקי הוצאה לפועל מגנים עליך בדרכים רבות. הבנת הזכויות שלך היא קריטית להגנה על עצמך.

ראשית, אתה יכול להתנגד לפתיחת הליך הוצאה לפועל אם אתה חושב שהחוב לא קיים, שהוא כבר שולם, או שיש בו שגיאה. אתה יכול להגיש תנגודית כתובה לרשם, ובית המשפט יישמע את טענותיך לפני שיחליט להמשיך בהוצאה לפועל.

שנית, אם אתה עובד וחייב, החוק מגן על חלק מהשכר שלך. בדרך כלל, לא יותר מ-20% מהשכר החודשי שלך יכול להיות מעוקל (בחלק מהמקרים, זה יכול להיות פחות). זה נקרא "חסינות שכר" והוא קיים כדי להבטיח שיש לך מספיק כסף כדי לחיות.

שלישית, אם אתה בעל מוגבלות, יש לך זכויות מיוחדות. למשל, אם אתה מקבל קצבת נכות מל״ל (מהביטוח הלאומי), חלק מהקצבה הזו מוגן מעיקול. בנוסף, ציוד שאתה צריך לתפקוד (כמו כיסא גלגלים, ציוד שמיעה, או מחשב מיוחד) לא יכול להיות מעוקל.

רביעית, אתה יכול להגיש בקשה להקלה או לביטול הליך אם אתה יכול להראות שאתה חוסר יכולת כלכלית. זה אומר שאתה לא יכול לשלם את החוב כי אין לך כסף או נכסים. בחלק מהמקרים, בית המשפט יכול להכריז עליך כ"חייב חסר יכולת" ולהקפיא את ההליך.

מסלול "בעל יכולת מוגבלת" — אפשרות חשובה לחייבים

אחד הפתרונות החשובים ביותר בחוקי הוצאה לפועל הוא מסלול "בעל יכולת מוגבלת". אם אתה חייב ויכול להוכיח שאתה לא יכול לשלם את החוב בגלל קשיים כלכליים אמיתיים, אתה יכול להגיש בקשה למסלול זה.

כשאתה בהליך של בעל יכולת מוגבלת, בית המשפט יכול להציע לך פתרונות חלופיים: תכנית תשלומים (שבה אתה משלם את החוב בתשלומים קטנים יותר), הקלה זמנית, או אפילו ביטול חלקי של החוב בחלק מהמקרים. זה לא אומר שהחוב שלך מתבטל — זה אומר שהחוק מתיר לבית המשפט להיות גמיש ולמצוא פתרון שעובד לשניכם.

בנוסף, אם אתה בעל יכולת מוגבלת, אתה יכול להגיש בקשה לעיכוב הליכים. זה אומר שהרשם לא יוכל להמשיך בהוצאה לפועל במהלך התקופה שבה אתה מנסה להסדיר את החוב שלך. זה נותן לך זמן כדי להסתדר כלכלית, למצוא עבודה, או להגיע להסדר עם הזוכה.

התנגדויות חוקיות וביטול הליך הוצאה לפועל

אם אתה חושב שהליך הוצאה לפועל שנפתח נגדך הוא לא חוקי או שיש בו שגיאה, יש לך אפשרויות. אתה יכול להגיש תנגודית לפני שהרשם מוציא צו עיקול, או אתה יכול להגיש ערעור לאחר שהצו הוצא.

סיבות נפוצות לביטול הליך הוצאה לפועל כוללות: (1) החוב כבר שולם; (2) יש שגיאה בסכום החוב; (3) הזוכה לא הגיש את המסמכים הנדרשים בצורה נכונה; (4) חלפה תקופת ההתיישנות על החוב (בחלק מהמקרים, חוב מתיישן אחרי 3 או 7 שנים); (5) הליך הוצאה לפועל כבר היה בתהליך וסיים.

בנוסף, אם אתה בהליך של חדלות פירעון או שיקום כלכלי, יכול להיות שהליך הוצאה לפועל נגדך יהיה מושהה או מבוטל כחלק מהליך השיקום הגדול יותר.

זכויות הזוכה — איך לנהל הוצאה לפועל בצורה יעילה?

אם אתה זוכה (מי שצריך לגבות חוב), יש לך גם זכויות וחובות בהליך הוצאה לפועל. הבנת כיצד לנהל את ההליך בצורה יעילה יכולה להבטיח שתקבל את הכסף שחייב לך.

ראשית, אתה צריך להבטיח שיש לך מסמך משפטי תקף: פסק דין, כתב חוב מחייב, צ׳ק שחוזר, או הסכם שחתום משני הצדדים. בלי מסמך זה, לא תוכל להוציא לפועל.

שנית, אתה צריך להגיש את הבקשה לרשם הוצאה לפועל בבית המשפט המתאים. בדרך כלל, זה בבית המשפט שנמצא בעיר שבה גר החייב או שבה נמצאים נכסיו. אם אתה עוזר לרשם, הוא יחפש מידע על החייב ויפנה אליו.

שלישית, אתה צריך להיות מוכן להשתתף בחקירת יכולת אם הדבר נדרש. בחקירה זו, החייב יגיד לרשם איפה הוא עובד, כמה הוא מרוויח, ואילו נכסים יש לו. אתה יכול לשאול שאלות וליטעון שהחייב מסתיר נכסים או מסתיר מידע.

רביעית, אתה צריך להיות מעודכן בכל השלבים של ההליך. אם הרשם מוציא צו עיקול, אתה צריך להיות מעודכן. אם החייב מגיש תנגודית, אתה צריך להיות מוכן להגיב.

סוגי עיקול — על מה יכול להיות עיקול?

כשהרשם מוציא צו עיקול, הוא יכול להעיקל על סוגים שונים של נכסים. זה תלוי במה יש לחייב ובמה מותר בחוק להעיקל.

עיקול על חשבון בנק: זה הסוג הנפוץ ביותר של עיקול. הרשם שולח הודעה לבנק של החייב, והבנק מקפיא את החשבון עד שהכסף משולם. עם זאת, הבנק חייב להשאיר לחייב סכום מינימלי כדי שיוכל לחיות (בדרך כלל 2,000 שקלים או יותר, תלוי בנסיבות).

עיקול על שכר: כפי שהזכרנו, לא יותר מ-20% מהשכר החודשי של החייב יכול להיות מעוקל. החוק מגן על החייב כדי להבטיח שיש לו מספיק כסף כדי לחיות.

עיקול על דירה: בחלק מהמקרים, בנק או זוכה אחר יכול להעיקל על דירה של החייב. עם זאת, החוק מגן על דירה ראשונה עד לערך מסוים (בדרך כלל כ-375,000 שקלים, אך זה עשוי להשתנות). זה אומר שאפילו אם יש עיקול על הדירה, לא יכול להיות מכירה כפויה של הדירה אלא אם הסכום שמעוקל הוא גדול בהרבה מערך הדירה.

עיקול על כלי רכב: מכונית או אופנוע של החייב יכולים להיות מעוקלים. בדרך כלל, הרשם יוציא צו להעיקול על הרכב, והרשם יכול להורות למשטרה או לגורם אחר לתפוס את הרכב.

עיקול על ציוד עבודה: אם החייב הוא עצמאי או בעל עסק, ציוד שהוא צריך לעבודה (כמו מחשב, מכונות, כלים) יכול להיות מעוקל, אך רק בחלק מהערך שלו, כדי שהחייב יוכל להמשיך לעבוד.

צו הבאה — מה זה ומתי משתמשים בו?

צו הבאה הוא צו שמוציא בית המשפט כדי לכפות על החייב להופיע בפני הרשם או בפני בית המשפט. זה צעד חמור יותר מאשר עיקול רגיל, ובדרך כלל משתמשים בו כשהחייב לא משתף פעולה בהליך.

סיבות להוצאת צו הבאה כוללות: (1) החייב לא הופיע לחקירת יכולת; (2) החייב מסתיר נכסים או מסתיר מידע על הכנסתו; (3) החייב לא מציית לצו אחר של הרשם; (4) החייב מתחמק מההליך.

כשצו הבאה מוצא, החייב חייב להופיע בפני בית המשפט. אם הוא לא מופיע, הוא יכול להיתפס על ידי המשטרה ולהובא בכוח. זה יכול להוביל למעצר זמני או לעונשים אחרים.

עיכוב יציאה מהארץ — מתי זה קורה?

בחלק מהמקרים, אם החייב חייב סכום גדול מאוד וניסה להימלט מהארץ, בית המשפט יכול להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ. זה אומר שהחייב לא יוכל לעזוב את ישראל עד שהחוב יהיה משולם או עד שיהיה הסדר.

זה צעד חמור מאוד, ובדרך כלל משתמשים בו רק במקרים של חובות גדולים מאוד או כשיש סכנה ממשית שהחייב ינסה להימלט. בכל מקרה, צו עיכוב יציאה מהארץ חייב להיות מאושר על ידי בית המשפט, ולא רק על ידי הרשם.

הגבלת חשבון בנק — כיצד זה עובד?

הגבלת חשבון בנק היא צעד שמקדים לעיתים קרובות עיקול מלא. כשהרשם מוציא צו הגבלת חשבון, הבנק של החייב מקבל הודעה שלא להתיר למשיכות מהחשבון עד שהכסף משולם. עם זאת, הבנק חייב להשאיר לחייב כמות מינימלית של כסף כדי שיוכל לחיות.

זה שונה מעיקול מלא בכך שהכסף לא מועבר מיד לזוכה. במקום זאת, הכסף "מוקפא" בחשבון עד שהרשם יוציא צו עיקול מלא או עד שיהיה הסדר בין הצדדים.

אסטרטגיות הגנה בהוצאה לפועל — כיצד להגן על עצמך?

אם אתה חייב וקיבלת צו הוצאה לפועל, יש לך מספר אסטרטגיות שתוכל להשתמש בהן כדי להגן על עצמך. הבחירה בהאסטרטגיה הנכונה תלויה במצבך הספציפי, בגודל החוב, ובנכסים שיש לך.

1. הגשת תנגודית מיידית

אם אתה חושב שהליך הוצאה לפועל הוא לא חוקי או שיש בו שגיאה, אתה יכול להגיש תנגודית מיידית. תנגודית זו חייבת להיות כתובה ולחתומה, ויש להגישה לרשם תוך זמן מוגדר (בדרך כלל 14 יום מהקבלת הצו). תנגודית יכולה להיות מבוססת על: החוב כבר שולם, יש שגיאה בסכום, הזוכה לא הגיש את המסמכים הנדרשים, או החוב מתיישן.

2. הגשת בקשה להקלה או לביטול

אם אתה חוסר יכולת כלכלית (אין לך כסף או נכסים), אתה יכול להגיש בקשה להקלה או לביטול הליך. בקשה זו צריכה להיות מתוך תיעוד כלכלי שמוכיח שאתה לא יכול לשלם. זה יכול להיות: דוח על הכנסתך, רשימת חובות, דוח בנק שמראה שיש לך מעט כסף, וכו׳.

3. בקשה לתכנית תשלומים

במקום לשלם את החוב כולו מיד, אתה יכול להגיש בקשה לתכנית תשלומים. זה אומר שאתה משלם את החוב בתשלומים קטנים יותר לאורך זמן. בדרך כלל, בית המשפט יאשר תכנית תשלומים אם אתה יכול להוכיח שאתה יכול לשלם את התשלומים החודשיים הקטנים יותר.

4. הגשת בקשה להסדר עם הזוכה

במקרים רבים, הזוכה מעוניין לקבל חלק מהכסף ולא את כל הכסף. אתה יכול להתקשר לזוכה ולהציע הסדר: למשל, לשלם 50% מהחוב בתשלום אחד, או לשלם את החוב בתשלומים קטנים יותר. אם הזוכה מסכים, אתה יכול להגיש את ההסדר לרשם, והרשם בדרך כלל יאשר אותו.

5. בקשה להקפאת הליכים

אם אתה עובר קשיים כלכליים זמניים (למשל, אתה חסר עבודה כרגע אבל מצפה למצוא עבודה בעיתוי הקרוב), אתה יכול להגיש בקשה להקפאת הליכים. זה אומר שהרשם לא יוכל להמשיך בהוצאה לפועל למשך תקופה מסוימת (בדרך כלל 3-6 חודשים), מה שנותן לך זמן להסתדר כלכלית.

6. בקשה לעיכוד הליכים בשל חדלות פירעון או שיקום כלכלי

אם אתה בהליך של חדלות פירעון או שיקום כלכלי, הליך הוצאה לפועל עלול להיות מושהה או מבוטל כחלק מהליך השיקום הגדול יותר. בחדלות פירעון, כל הנושים (כולל הזוכה בהוצאה לפועל) מטופלים בצורה שוויונית, ויכול להיות הסדר כללי על כל החובות שלך.

7. ערעור לבית המשפט

אם אתה חושב שהרשם עשה שגיאה או שהחליט בצורה לא הוגנת, אתה יכול להגיש ערעור לבית המשפט. ערעור זה צריך להיות מבוסס על שגיאת משפט או עובדות חדשות שלא היו ידועות בעת ההחלטה המקורית.

מעורכי דין ובעלי מוגבלויות — זכויות מיוחדות בהוצאה לפועל

אם אתה בעל מוגבלות, יש לך זכויות מיוחדות בהוצאה לפועל. החוק מבטיח שהוצאה לפועל לא תפגע בך בצורה חמורה יותר מאשר לאדם ללא מוגבלות.

ראשית, ציוד שאתה צריך לתפקוד (כמו כיסא גלגלים, ציוד שמיעה, מחשב מיוחד, או כל ציוד אחר שמאפשר לך לעבוד או לחיות בעצמאות) לא יכול להיות מעוקל. זה נקרא "ציוד הנדרש לתפקוד" והוא מוגן בחוק.

שנית, אם אתה מקבל קצבת נכות מל״ל (מהביטוח הלאומי), חלק מהקצבה הזו מוגן מעיקול. בדרך כלל, לפחות 50% מהקצבה לא יכול להיות מעוקל, כדי להבטיח שיש לך כסף כדי לחיות.

שלישית, אם אתה בעל מוגבלות וקשה לך לעבוד או להרוויח כסף, אתה יכול להגיש בקשה למסלול "בעל יכולת מוגבלת" ולקבל הקלות משמעותיות בהוצאה לפועל.

בנוסף, אם אתה בעל מוגבלות וקשה לך להגיע לבית המשפט או לפגוש את הרשם, אתה יכול לבקש התאמות סבירות. למשל, אתה יכול לבקש שהחקירה תתקיים בטלפון, או שתהיה לך אפשרות להגיש מסמכים בדוא״ל במקום בעצמך.

הבדלים בין זוכה ליחיד וזוכה שהוא חברה

כשהזוכה הוא יחיד (אדם פרטי), ההליך הוא בדרך כלל פשוט יותר. הזוכה יכול להגיש בקשה ישירות לרשם, ובדרך כלל לא צריך עורך דין (אם כי זה מומלץ).

כשהזוכה הוא חברה (בנק, חברת אשראי, או חברה מסחרית אחרת), ההליך עלול להיות יותר מורכב. חברה בדרך כלל מעסיקה עורך דין, ויכולה להוציא לפועל מספר חייבים בו זמנית. בנוסף, חברה כוללת יותר משאבים ויכולה להשקיע יותר בהליך.

תקופות זמן חשובות בהוצאה לפועל

יש מספר תקופות זמן חשובות בהליך הוצאה לפועל שחשוב להכיר:

• 14 ימים: זה הזמן שיש לחייב לשלם אחרי שקיבל את הצו הראשוני מהרשם.
• 30 ימים: זה הזמן שיש לחייב להגיש תנגודית לפני שהרשם מוציא צו עיקול.
• 3 שנים: זו תקופת ההתיישנות על רוב החובות. אם לא הוצא לפועל נגד חייב במשך 3 שנים, החוב עשוי להתיישן ולא יהיה ניתן להוציא לפועל עליו.
• 7 שנים: זו תקופת ההתיישנות על חובות מסוימים, כמו חובות לממשלה או חובות ממוסדות פיננסיים.

מתי כדאי להשתמש בעורך דין בהוצאה לפועל?

אם אתה חייב או זוכה בהוצאה לפועל, כדאי להשתמש בעורך דין בכמה מצבים:

• אם החוב גדול מאוד: אם החוב הוא למעלה מ-50,000 שקלים, כדאי להשתמש בעורך דין כדי להגן על עצמך או להשיג את הגבייה בצורה יעילה.
• אם יש סכסוך על קיום החוב: אם אתה חייב וחושב שהחוב לא קיים או שכבר שולם, כדאי להשתמש בעורך דין כדי להגיש תנגודית חזקה.
• אם יש סוגיות משפטיות מורכבות: אם יש שאלות משפטיות מורכבות (כמו בעלות משותפת על נכסים, או חובות בחו״ל), כדאי להשתמש בעורך דין.
• אם אתה בעל מוגבלויות: אם אתה בעל מוגבלויות, כדאי להשתמש בעורך דין שיודע כיצד להגן על זכויותיך המיוחדות.
• אם אתה בהליך של חדלות פירעון או שיקום כלכלי: אם אתה בהליך זה, כדאי להשתמש בעורך דין כדי להוודא שהוצאה לפועל לא תפגע בתכנית השיקום שלך.

השוואה בין סוגי עיקול וההשפעה שלהם על חייב

תהליך הוצאה לפועל — שלב אחר שלב

כדי להבין טוב יותר את הליך הוצאה לפועל, בואו נעבור על כל שלב בפירוט:

1. הגשת בקשה לרשם הוצאה לפועל: הזוקה מגיש בקשה לרשם בבית המשפט. הבקשה כוללת: שם וכתובת החייב, סכום החוב, המסמך המחייב (פסק דין, כתב חוב וכו׳), וחתימה של הזוקה או עורך דינו.
2. הוצאת צו ראשוני: הרשם בודק את הבקשה. אם הכל בסדר, הרשם מוציא צו ראשוני הדורש מהחייב לשלם את החוב תוך 14 ימים.
3. שלוח הצו לחייב: הצו נשלח לחייב בדרך קבע (בדרך כלל דרך הדואר או משלח מטעם בית המשפט). החייב חייב לקבל את הצו כדי שיהיה תקף.
4. תקופת התנגודית (30 ימים): לאחר קבלת הצו, לחייב יש 30 ימים להגיש תנגודית אם הוא חושב שהליך הוא לא חוקי או שיש בו שגיאה. אם לא הוגשה תנגודית, הרשם יכול להמשיך.
5. חקירת יכולת: הרשם שולח הודעה לחייב להופיע לחקירה כדי לדון ביכולתו לשלם. בחקירה זו, החייב חייב לגלות את כל פרטיו הכלכליים.
6. הצו העיקול: אם מתברר שלחייב יש יכולת לשלם, הרשם מוציא צו עיקול על נכסים מסוימים של החייב.
7. גביית הכסף: לאחר העיקול, הנכסים המעוקלים מומרים לכסף (למשל, חשבון בנק מקופא, רכב נמכר) והכסף משולם לזוקה.
8. סיום ההליך: כשהחוב משולם בשלמותו, הרשם מבטל את ההליך ומשחרר את הנכסים המעוקלים.

מושגים חשובים בהוצאה לפועל

רשם הוצאה לפועל: פקיד בבית המשפט שאחראי על ניהול הליכי הוצאה לפועל. הרשם הוא אדם ניטרלי שאינו מייצג את הזוקה או את החייב.

ראש לשכת ההוצל״פ: הממונה על כל רשמי הוצאה לפועל בבית משפט מסוים. אם אתה רוצה להתלונן על רשם, אתה יכול לפנות לראש לשכה.

צו עיקול: צו שמוציא הרשם המעיקל על נכסים של החייב. העיקול אומר שהנכסים הם בשליטה של בית המשפט ולא של החייב.

צו הבאה: צו שמחייב את החייב להופיע בפני בית המשפט. אם החייב לא מופיע, הוא יכול להיתפס על ידי המשטרה.

חקירת יכולת: שלב בהליך בו הרשם שואל את החייב על יכולתו לשלם. החייב חייב לענות בכנות וגם להציג מסמכים כלכליים.

חסינות שכר: הגנה חוקית שמונעת עיקול של יותר מ-20% מהשכר החודשי של החייב.

חסינות נכסים: הגנה חוקית שמונעת עיקול על נכסים מסוימים (כמו דירה ראשונה, ציוד עבודה, ציוד הנדרש לתפקוד).

בעל יכולת מוגבלת: מסלול מיוחד בהוצאה לפועל לחייבים שחוסרי יכולת כלכלית או בעלי מוגבלויות. במסלול זה, החייב יכול לקבל הקלות משמעותיות.

הסדר: הסכם בין הזוקה לחייב שמציע פתרון חלופי להוצאה לפועל. למשל, החייב משלם 50% מהחוב בתשלום אחד, או משלם את החוב בתשלומים קטנים יותר.