השלכות צו פתיחת הליכים על כינוס נכסים ופינוי דירת מגורים

I. מבוא

א. תיאור המקרה והרקע המשפטי

הדו"ח הנוכחי עוסק בניתוח מקרה מורכב המשלב הליכי הוצאה לפועל עם דיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי. המקרה מתאר מצב שבו דירת מגורים השייכת לחייבת נכנסה להליך כינוס נכסים במסגרת תיק הוצאה לפועל, ובסופו של דבר פונתה על ידי כונס הנכסים. בסמוך מאוד לפינוי, החייבת נכנסה להליך חדלות פירעון וקיבלה צו לפתיחת הליכים. עיתוי זה, שבו הפינוי קדם באופן מיידי למתן צו פתיחת ההליכים, הוא בעל חשיבות קריטית לניתוח המשפטי. אילו הפינוי היה מתרחש לאחר מתן הצו, הרי שהיה מדובר ככל הנראה בהפרה ישירה של עיכוב ההליכים האוטומטי המוטל עם מתן צו כאמור. אולם, מכיוון שהפינוי בוצע קודם לכן, הטיעון המשפטי להשבת החזקה אינו מתבסס על הפרה פרוצדורלית, אלא על עקרונות רחבים יותר של חוק חדלות פירעון, ובפרט על מטרותיו השיקומיות וההגנות המוענקות לדירת מגורים. יש לציין כי הנאמן שמונה בתיק חדלות הפירעון תומך באופן מפורש בהפסקת הליך הכינוס ובהשבת החייבת לביתה, עובדה המעניקה משקל משמעותי לבקשה שתוגש לבית המשפט.

ב. מטרת הדו"ח

מטרת דו"ח זה היא לספק ניתוח משפטי מקיף, תוך התבססות על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ועל הפסיקה הרלוונטית, במטרה לבסס את העמדה המשפטית התומכת ב:

1. עצירת הליכי כינוס הנכסים המתנהלים בהוצאה לפועל.
2. העברת ניהול הליך המכירה של הדירה (אם בכלל יידרש) לידי הנאמן שמונה בתיק חדלות הפירעון.
3. השבת החייבת לדירת מגוריה, לפחות עד למתן הכרעה שיפוטית סופית בעניין בבית המשפט של חדלות פירעון.

II. עקרונות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

א. מטרות החוק והשינוי התפיסתי בדיני חדלות פירעון

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), שנכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019, חולל מהפכה של ממש בתפיסת דיני חדלות הפירעון בישראל. החוק ביטל את פקודת פשיטת הרגל הישנה והחליף אותה במודל חדש, המעביר את הדגש מגישה גבייתית-עונשית לגישה שיקומית-חברתית. מטרות החוק, כפי שנקבעו בסעיף 1, הן משולשות: (1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; (2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; ו-(3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

השינוי התפיסתי הזה הוא עמוק ומשמעותי. בעוד שהפקודה הישנה התמקדה בעיקר במימוש נכסי החייב לטובת הנושים, החוק החדש מציב במרכז את שיקומו של החייב כאדם פרטי, מתוך הבנה ששיקום זה משרת גם את האינטרס הציבורי והכלכלי הרחב יותר. הדגש על שיקום כלכלי ושילוב מחדש בחברה משמעו שבית המשפט, כמו גם בעלי התפקידים בהליך (כדוגמת הנאמן), נדרשים לפעול מתוך ראייה כוללת של טובת החייב, לצד שמירה על זכויות הנושים. כאשר חייב מאבד את קורת גגו, יכולתו להשתקם נפגעת באופן חמור, מה שסותר את אחת ממטרות היסוד של החוק. לכן, כל החלטה הנוגעת לדירת מגורים של חייב חייבת להיבחן בזהירות רבה, תוך מתן משקל מכריע לאינטרס השיקומי.

ב. צו פתיחת הליכים: מהותו ותוצאותיו המיידיות

1. עיכוב הליכים אוטומטי

אחד הסעדים המרכזיים והמיידיים הניתנים עם מתן צו לפתיחת הליכים הוא עיכוב הליכים אוטומטי כנגד החייב. עיכוב זה מקפיא באופן מיידי את כל ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה המתנהלים נגד החייב, לרבות הליכי הוצאה לפועל וכינוס נכסים. מטרת עיכוב ההליכים היא לרכז את כל תביעות הנושים והליכי הגבייה תחת קורת גג אחת – בית המשפט של חדלות פירעון – ולמנוע מצב של "מרוץ נושים" שבו כל נושה פועל בנפרד למימוש חובו, באופן שעלול לפגוע בחייב וביכולת ניהול ההליך באופן מסודר ושוויוני.

במקרה הנדון, אף שהפינוי בוצע לפני מתן צו פתיחת ההליכים, הרי שעם מתן הצו, כל הליכי הכינוס והמכירה של הדירה, שהיו תחת פיקוח לשכת ההוצאה לפועל, נעצרו באופן אוטומטי. המשמעות היא שכונס הנכסים שמונה בתיק ההוצאה לפועל אינו מוסמך להמשיך בפעולות למימוש הדירה, וכל פעולה כזו תהיה חסרת תוקף משפטי.

2. הקניית נכסי החייב לקופת הנשייה ומינוי נאמן

תוצאה מיידית נוספת של מתן צו לפתיחת הליכים היא הקניית כל נכסי החייב לקופת הנשייה. קופת הנשייה היא למעשה מאגר כלל הנכסים של החייב, המיועדים לפירעון חובותיו במסגרת הליך חדלות הפירעון. במקביל, ממונה נאמן (או מנהל מיוחד) אשר תפקידו לנהל את הליכי חדלות הפירעון, לרבות כינוס וניהול נכסי החייב.

הקניית הנכסים לקופת הנשייה ומינוי הנאמן מבטאים העברת שליטה מהחייב (ומנושים בודדים) לידי הנאמן, אשר פועל תחת פיקוח הממונה על הליכי חדלות פירעון ובית המשפט. משמעות הדבר היא שמרגע מתן צו פתיחת ההליכים, הדירה, על אף שפונתה קודם לכן, הופכת לחלק מנכסי קופת הנשייה, וניהולה וכל החלטה הנוגעת למימושה עוברים לידי הנאמן. זהו שינוי מהותי בסמכות, המפקיע את הטיפול בדירה מידי כונס הנכסים שמונה בהוצאה לפועל ומעביר אותו לגורם המוסמך לנהל את כלל ענייני החייבת במסגרת הליך השיקום הכלכלי.

III. התנגשות סמכויות: כונס נכסים מול נאמן בחדלות פירעון

א. תפקידי וסמכויות כונס הנכסים בהוצאה לפועל

כונס נכסים בהוצאה לפועל הוא בעל תפקיד הממונה על ידי רשם ההוצאה לפועל, לרוב לצורך תפיסה, ניהול ומימוש נכס ספציפי של החייב, כדוגמת דירת מגורים, במטרה לפרוע חוב לנושה מסוים (למשל, בנק בהליך מימוש משכנתא). תפקידו של כונס הנכסים מוגדר ומוגבל למימוש הנכס הספציפי והשאת הרווח ממנו לטובת הנושה המובטח שביקש את מינויו. פעולותיו מתבצעות במסגרת חוק ההוצאה לפועל ומוכוונות להשגת תכלית גביית החוב הספציפי.

ב. תפקידי וסמכויות הנאמן בהליך חדלות פירעון

הנאמן בהליך חדלות פירעון הוא בעל תפקיד בעל סמכויות רחבות בהרבה, הממונה עם מתן צו פתיחת הליכים על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון או בית המשפט. תפקידיו של הנאמן כוללים, בין היתר: בדיקה מקיפה של מצבו הכלכלי של החייב, ניהול כלל נכסי קופת הנשייה (לרבות איסוף, ריכוז וניהול כספים ונכסים) , הכרעה בתביעות חוב של נושים, גיבוש תוכנית שיקום כלכלי, וחלוקת הכספים לנושים. הנאמן פועל כזרועו הארוכה של בית המשפט והממונה, ותפקידו לאזן בין אינטרסי הנושים לבין שיקומו הכלכלי של החייב. הנאמן "נכנס לנעלי החייב" ומוסמך לפעול בשמו ובמקומו בכל הנוגע לנכסיו ולזכויותיו המשפטיות.

ג. עקרון "כניסת הנאמן לנעלי החייב" והשלכותיו על נכסים בכינוס

ההתנגשות בין סמכויות כונס הנכסים לבין סמכויות הנאמן מוכרעת עם מתן צו לפתיחת הליכים. עקרון עיכוב ההליכים האוטומטי, יחד עם הקניית נכסי החייב לקופת הנשייה ומינוי הנאמן, משמעו כי הליך חדלות הפירעון גובר על הליכי הגבייה הפרטניים בהוצאה לפועל. הנאמן, עם מינויו, הופך להיות הגורם היחיד המוסמך לנהל את נכסי החייב, לרבות הדירה שפונתה. סמכותו של הנאמן מקיפה וכוללת את כלל נכסי החייב, והיא נובעת ממטרת החוק לשיקום כולל של החייב ולחלוקת נכסיו באופן שוויוני בין כלל הנושים.

ההשלכה הישירה של עקרון זה היא שסמכותו של כונס הנכסים שמונה בהוצאה לפועל, אשר הייתה מוגבלת לטיפול בנכס ספציפי לטובת נושה מסוים, נבלעת בסמכותו הרחבה של הנאמן. הנאמן הוא כעת הגורם היחיד המוסמך להחליט על גורל הדירה, לנהל את הליך מכירתה (אם בכלל יוחלט על כך), ולקבוע את אופן הטיפול בה, הכל בכפוף להוראות בית המשפט של חדלות פירעון. זהו שינוי מהותי במסגרת המשפטית השולטת על נכסי החייב, המעביר את המוקד מפעולות גבייה נקודתיות לניהול כולל ומאוזן של כלל נכסי החייב, תוך שמירה על עקרונות השיקום.

ד. טבלה 1: השוואת סמכויות כונס נכסים ונאמן לאחר צו פתיחת הליכים

טבלה זו מדגימה באופן ויזואלי את ההבדלים המהותיים בין תפקידי וסמכויות כונס נכסים לבין אלו של נאמן בהליך חדלות פירעון, ומדגישה מדוע סמכות הנאמן גוברת לאחר מתן צו פתיחת הליכים. השוואה זו חיונית להבנת המעבר בסמכות הטיפול בנכסי החייב, ובפרט בדירת המגורים, מכונס הנכסים לנאמן. היא מבהירה כי המעבר אינו רק פרוצדורלי, אלא משקף שינוי עמוק במטרות ובמסגרת המשפטית השולטת.

IV. הגנת דירת המגורים של חייב בהליך חדלות פירעון

א. סעיף 229 לחוק חדלות פירעון: תנאים לאישור מכירת דירת מגורים

סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מהווה אבן יסוד בהגנה על דירת המגורים של חייב יחיד. סעיף זה קובע תנאים מצטברים וחמורים לאישור מכירת דירת מגורים על ידי בית המשפט, ובכך משקף את חשיבות קורת הגג כזכות יסוד. התנאים הם כדלקמן:

1. מבחן התועלת לנושים מול הנזק לחייב ולבני משפחתו

בית המשפט יאשר מכירה רק אם התועלת שתצמח לנושים ממכירת הדירה תגבר על הנזק שייגרם ליחיד ולבני משפחתו כתוצאה מהמכירה. בחינה זו אינה רק כלכלית, אלא כוללת שיקולים אנושיים וסוציאליים משמעותיים. בית המשפט ישקול את גיל החייב ובני משפחתו, נסיבותיהם האישיות, ומצבים רפואיים מיוחדים (למשל, צורך בהתאמות מיוחדות בדירה). אם התועלת הכלכלית לנושים ממכירת הדירה נמוכה יחסית, או אם חשיבות הדירה לחייב גבוהה במיוחד בשל נסיבותיו, יפחתו הסיכויים לאישור המכירה. זהו מבחן איזון עדין, המדגיש את מחויבות החוק לשמור על כבודו של החייב.

2. היעדר אפשרות סבירה אחרת לפירעון החוב

מכירת הדירה תאושר רק אם אין אפשרות סבירה אחרת לפרוע את החוב, באופן שיפגע פחות בחייב ובני משפחתו. תנאי זה מחייב את בית המשפט לבחון חלופות מימוש אחרות, כגון מימוש נכסים אחרים של החייב או הגדלת התשלומים החודשיים, לפני שיורה על פגיעה בקורת הגג. הנטל להוכיח שאין חלופה סבירה אחרת מוטל על המבקש את המכירה (לרוב, הנאמן או נושה).

3. הבטחת דיור חלופי סביר לחייב ולבני משפחתו

תנאי קריטי נוסף לאישור מכירה הוא שלחייב ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם, או שהועמד לרשותם סידור חלופי לתקופה שיקבע בית המשפט. "דיור סביר" אינו כולל דירה שאינה ראויה למגורים, ואין לדרוש מהחייב ובני משפחתו להתרחק באופן משמעותי ממקום מגוריהם הנוכחי.

החוק אף מפרט לעניין תקופת הדיור החלופי: אם בית המשפט סבור שלחייב תהיה יכולת לממן דירת מגורים בעתיד, הממונה ידאג לדיור חלופי למשך ארבע שנים (48 חודשים). יתרה מכך, אם בית המשפט יסבור שלא תהיה לחייב יכולת לממן דירת מגורים לאחר סיום ההליך, הוא יכול לקבוע זכאות לדיור חלופי לכל החיים.

במקרה הנדון, העובדה שהחייבת פונתה מדירתה לפני מתן צו פתיחת ההליכים מחזקת באופן משמעותי את הטיעון להשבת החזקה. כעת, משאין לחייבת דיור סביר, בית המשפט יתקשה לאשר מכירה של הדירה (אם בכלל יגיע לשלב זה) מבלי להבטיח לה דיור חלופי. הדרך הפשוטה וההגיונית ביותר להבטיח דיור חלופי, במיוחד אם תנאי סעיף 229 למכירה אינם מתקיימים, היא להשיב את החייבת לדירתה המקורית. הפינוי המוקדם יצר מצב של חוסר דיור, אשר הליך חדלות הפירעון נועד בין היתר לפתור, ולא להחמיר.

ב. ביטול סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וההגנות החדשות

בעבר, סעיף 33 לחוק הגנת הדייר העניק לחייבים הגנה משמעותית מפני פינוי מדירתם, בכך שהעניק להם מעמד של "דייר מוגן" גם לאחר מימוש הדירה. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ביטל הגנה זו, וכיום דירת מגורים של חייב מוערכת "כדירה פנויה". על פניו, נראה כי ביטול זה מחליש את מעמד החייב.

אולם, בחינה מעמיקה יותר מגלה כי למרות ביטול סעיף 33, המחוקק לא הפקיר את החייב. במקומו, נקבעו הגנות חזקות ומפורטות בסעיף 229, המעבירות את שיקול הדעת למכירת הדירה לפיקוח מדוקדק יותר של בית המשפט. הדבר משקף שינוי מהותי: במקום הגנה אוטומטית מכוח מעמד (דייר מוגן), נקבעה הגנה מבוססת שיקול דעת שיפוטי, המחוייב לבחון לעומק את כלל הנסיבות, ובפרט את הנזק לחייב ואת הצורך בדיור חלופי. המשמעות היא שבית המשפט נושא באחריות כבדה יותר להבטיח שהחייב לא יישאר חסר קורת גג, גם אם הדרך המשפטית לכך השתנתה. הגנות אלו, אף שהן שונות באופיין, נועדו להבטיח כי זכותו הבסיסית של אדם לקורת גג תישמר, תוך איזון עם אינטרסי הנושים.

V. השבת חזקה לדירת מגורים שפונתה במסגרת הליך חדלות פירעון

א. עקרונות משפטיים להשבת חזקה לאחר פינוי

העובדה שהדירה פונתה לפני מתן צו פתיחת ההליכים אינה אומרת שהדבר בלתי הפיך. כניסת החייבת להליך חדלות פירעון משנה את המצב המשפטי באופן דרמטי ומעניקה לבית המשפט של חדלות פירעון סמכויות רחבות לבחון מחדש פעולות שבוצעו, גם אם הן בוצעו כדין תחת מסגרת משפטית אחרת (כמו הוצאה לפועל), אם הן סותרות את מטרות החוק החדש לשיקום החייב. בית המשפט מוסמך "לשוב ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו" ולשנותו או לבטלו. סמכות זו מאפשרת לבית המשפט להתאים את ההליך לנסיבות המשתנות ולמטרות השיקום.

הזכות לקורת גג, אף שאינה זכות מוחלטת, נחשבת לזכות יסוד המשפיעה על שיקול הדעת השיפוטי. פינוי מדירת מגורים פוגע באופן קשה ביכולתו של החייב להשתקם כלכלית וחברתית, והוא עומד בסתירה למטרות העל של חוק חדלות פירעון. הנאמן, כזרועו הארוכה של בית המשפט, פועל לטובת שיקום החייב וניהול נכסיו. תמיכתו בהשבת החזקה היא אינדיקציה חזקה לכך שהדבר חיוני לשיקום החייבת ואינו פוגע באופן בלתי סביר באינטרסי הנושים.

ב. פסיקה רלוונטית לעניין השבת חזקה במקרים דומים

הפסיקה בישראל, גם אם לא קיימת פסיקה ספציפית בבסיס הנתונים המתארת השבת חזקה לדירה לאחר פינוי בעקבות כניסה להליך חדלות פירעון, מכירה בחשיבות הזכות לדיור  ובהגנות המוענקות לדירת מגורים בהליכי חדלות פירעון. בית המשפט של חדלות פירעון מפעיל שיקול דעת רחב באיזון בין האינטרסים השונים, תוך מתן משקל כבד לשיקום החייב ולקורת גגו.

היעדר פסיקה מפורשת להשבת חזקה לאחר פינוי אינו שולל את האפשרות לכך, אלא מחייב בניית טיעון משפטי מקיף המבוסס על האפקט המצטבר של עקרונות החוק: עיכוב ההליכים האוטומטי, סמכותו העליונה של הנאמן, ההגנות החזקות על דירת המגורים (סעיף 229), ומטרת החוק לשיקום. סמכות בית המשפט ל"עיון חוזר" בהחלטותיו , במיוחד בהליכים דינמיים כמו חדלות פירעון, מאפשרת לו לתקן עוולות שנוצרו טרם כניסת החייב להליך, אם הן סותרות את מטרות השיקום. הפינוי שבוצע, אם אינו עומד בתנאי סעיף 229 למכירה (למשל, היעדר דיור חלופי סביר), יכול להיחשב כפעולה שיש לתקן במסגרת הליך השיקום.

ג. משמעות תמיכת הנאמן בהשבת החייבת לביתה

תמיכת הנאמן בבקשה להשבת החייבת לביתה היא גורם בעל משקל מכריע בעיני בית המשפט. הנאמן הוא בעל תפקיד אובייקטיבי, הממונה על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון, ותפקידו לאזן בין אינטרסי החייב והנושים ולגבש תוכנית שיקום כלכלי. תמיכתו של הנאמן אינה רק הבעת סימפתיה, אלא הערכה מקצועית כי השבת החזקה לדירה:

1. חיונית לשיקום החייבת: הנאמן, שחקר את מצבה הכלכלי והאישי של החייבת , סבור כי קורת גג יציבה היא תנאי הכרחי ליכולתה להשתקם ולחזור למסלול חיים תקין.
2. אינה פוגעת באופן בלתי סביר בנושים: תמיכת הנאמן מעידה כי הוא בחן את מצבת הנכסים והחובות ומצא כי השבת הדירה אינה מסכלת את יכולת פירעון החובות לנושים, או שהיא עדיפה על פני מימוש הדירה בנסיבות הקיימות (למשל, אם המכירה תהיה כרוכה בהפסד משמעותי).
3. מתיישבת עם מטרות החוק: עמדת הנאמן מחזקת את הטיעון כי השבת החזקה תואמת את מטרות העל של חוק חדלות פירעון, בדגש על שיקום החייב.

למעשה, תמיכת הנאמן מהווה "חותם כשרות" מקצועי לבקשה, ומעניקה לה משקל רב בפני בית המשפט.

VI. דרכי פעולה מומלצות להשגת המטרות

א. הגשת בקשה דחופה לבית המשפט לעיכוב הליכי הכינוס והשבת החזקה

לאור העובדה שהדירה כבר פונתה, יש לפעול בדחיפות מרבית. יש להגיש בקשה דחופה לבית המשפט של חדלות פירעון (בית משפט השלום או המחוזי, בהתאם לגובה החובות ). הבקשה צריכה לכלול דרישה מפורשת לעיכוב מיידי של כל הליכי הכינוס והמכירה המתנהלים בהוצאה לפועל, ובפרט, לצו להשבת החזקה בדירה לחייבת. הדחיפות נובעת מהחשש שכונס הנכסים ימשיך בפעולותיו למימוש הדירה, מה שעלול להסב נזק בלתי הפיך לחייבת ולקטוע את תהליך שיקומה.

ב. נימוקים משפטיים לבקשה, תוך התבססות על הוראות החוק והפסיקה

הבקשה לבית המשפט צריכה להיות מנומקת היטב ולהתבסס על הטיעונים המשפטיים הבאים:

1. עקרון עיכוב הליכים אוטומטי: יש לטעון כי עם מתן צו פתיחת ההליכים בחדלות פירעון, כל הליכי ההוצאה לפועל, ובכלל זה הליך הכינוס והמכירה של הדירה, הוקפאו אוטומטית. לכן, כונס הנכסים אינו מוסמך להמשיך בפעולותיו.
2. הקניית נכסים לנאמן: יש להדגיש כי עם מתן צו פתיחת ההליכים, הדירה הוקנתה לקופת הנשייה, וניהולה עבר לידי הנאמן. בכך, סמכותו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל נשללה, והנאמן הוא הגורם הבלעדי המוסמך לטפל בדירה.
3. הגנת דירת המגורים (סעיף 229): יש לפרט מדוע תנאי סעיף 229 לחוק חדלות פירעון אינם מתקיימים במלואם לאישור מכירת הדירה. בפרט, יש להדגיש את העובדה שהחייבת פונתה ואין לה דיור חלופי סביר. יש לטעון כי פינוי החייבת מביתה סותר את מטרת החוק להבטיח דיור סביר לחייב במסגרת הליך השיקום.
4. מטרת החוק לשיקום כלכלי: יש להציג את השבת הדירה כחיונית לשיקומה הכלכלי והחברתי של החייבת, וכמתיישבת באופן ישיר עם מטרות העל של חוק חדלות פירעון, המדגיש את שיקום החייב כמרכיב מרכזי בהליך.
5. סמכות בית המשפט לעיון חוזר: יש להסתמך על סמכותו הרחבה של בית המשפט של חדלות פירעון לעיין מחדש בהחלטות ולשנותן. יש לטעון כי שינוי הנסיבות המהותי שנוצר עם כניסת החייבת להליך חדלות פירעון מצדיק עיון מחדש בהחלטת הפינוי, ומתן צו להשבת החזקה.

ג. הצגת עמדת הנאמן ותמיכתו בבקשה

יש לצרף לבקשה את עמדת הנאמן בכתב, המצדדת בהפסקת הליך הכינוס ובהשבת החייבת לביתה. יש להדגיש בפני בית המשפט כי תמיכת הנאמן, כגורם אובייקטיבי הממונה על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון, מעידה כי צעד זה נבחן ונמצא כמתאים למטרות הליך חדלות הפירעון ואינו פוגע באופן בלתי סביר באינטרסי הנושים. עמדה זו מעניקה משקל משמעותי לבקשה.

ד. הצגת נסיבות אישיות וצרכים מיוחדים של החייבת (ככל שרלוונטי)

יש לפרט כל נסיבה אישית (כגון מצב בריאותי, גיל, הרכב משפחתי, תלות בקרבה למוסדות חינוך/רפואה, או כל צורך מיוחד אחר) שהופכת את הדירה לחיונית במיוחד עבור החייבת ובני משפחתה. פירוט זה יחזק את הטיעון בדבר הנזק שייגרם מאי-השבת החזקה ויסייע לבית המשפט להפעיל את שיקול דעתו במסגרת סעיף 229 לחוק.

VII. סיכום והמלצות

המקרה הנדון מדגים באופן מובהק את ההתנגשות בין הליכי גבייה פרטניים בהוצאה לפועל לבין המודל השיקומי והקולקטיבי של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. עם מתן צו לפתיחת הליכים, הליכי הכינוס בהוצאה לפועל נעצרים אוטומטית, וניהול הנכסים, לרבות דירת המגורים, עובר לידי הנאמן. חוק חדלות פירעון מעניק הגנות משמעותיות לדירת המגורים בסעיף 229, המחייבות את בית המשפט לשקול בכובד ראש את הנזק לחייב ואת הצורך בדיור חלופי לפני אישור מכירה. העובדה שהחייבת פונתה קודם למתן הצו, והיעדר דיור חלופי סביר, מחזקים את הטיעון להשבת החזקה. תמיכת הנאמן בהשבת החייבת לביתה מהווה גורם מכריע התומך בבקשה, שכן היא משקפת הערכה מקצועית כי צעד זה משרת את מטרות השיקום הכלכלי של החייבת ואינו פוגע באופן בלתי סביר באינטרסי הנושים.

המלצות:

1. פעולה דחופה: יש לפעול בדחיפות מרבית להגשת בקשה מפורטת ומנומקת לבית המשפט של חדלות פירעון, בבקשה לעיכוב הליכי הכינוס והשבת החזקה בדירה לחייבת.
2. ביסוס משפטי: הבקשה צריכה להתבסס באופן מקיף על עקרונות עיכוב ההליכים האוטומטי, הקניית הנכסים לנאמן, והגנות דירת המגורים מכוח סעיף 229 לחוק, תוך הדגשת הנזק שנגרם לחייבת ואי-התקיימות תנאי המכירה.
3. צירוף עמדת הנאמן: יש לצרף לבקשה את עמדת הנאמן בכתב, המצדדת בהשבת החזקה, ולפרט את הנסיבות האישיות של החייבת המצדיקות את השבת החזקה.
4. ייצוג משפטי: מומלץ ביותר לפנות לייעוץ וייצוג משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בתחום חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ליווי משפטי מקצועי יבטיח שהבקשה תוגש באופן מיטבי, תכלול את כל הנימוקים הרלוונטיים, ותנווט את ההליך המשפטי המורכב ביעילות מול בית המשפט והצדדים האחרים.