התפתחות ההלכה הפסוקה בראי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018: ניתוח מקיף של פסיקת בתי המשפט מאז כניסתו לתוקף

מבוא

כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק" או "חוק חדלות פירעון") ביום 15 בספטמבר 2019, היוותה נקודת מפנה היסטורית בדיני חדלות הפירעון בישראל. החוק החליף הסדרים חקיקתיים ותיקים, ובראשם פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ופרקי הפירוק מפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, ויצר מסגרת נורמטיבית אחידה, מודרנית וקוהרנטית להתמודדות עם מצבי חדלות פירעון של יחידים ותאגידים כאחד. המעבר לחוק החדש אינו טכני גרידא; הוא מבטא שינוי תפיסתי עמוק, המעביר את מרכז הכובד מגביית חובות גרידא אל עבר שיקום כלכלי של החייב. תכלית זו נועדה לאפשר לחייבים, אשר נקלעו למשבר כלכלי בתום לב, לפתוח דף חדש ולהשתלב מחדש במרקם החיים הכלכליים, וכל זאת תוך איזון מחודש ורגיש בין האינטרסים של החייב, הנושים והציבור הרחב.

מאמר זה נועד לסקור באופן שיטתי ומקיף את ההלכות המרכזיות שנקבעו בפסיקת בתי המשפט בישראל מאז כניסת החוק לתוקף. ייעשה ניתוח של פסיקת כלל הערכאות – החל מבית המשפט העליון, דרך בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום, וכלה בהחלטות רשמי ההוצאה לפועל בתפקידם כרשמי חדלות פירעון – במטרה לזהות, לארגן ולנתח את המגמות, העקרונות והדוקטרינות המתפתחות בפרשנות החוק ויישומו. הניתוח יתבסס על חומר הפסיקה שסופק, לצד מחקר משלים במאגרי מידע משפטיים, ויאורגן על פי מבנהו של חוק חדלות פירעון, לשם הצגת תמונה בהירה ומקיפה של הדין המצוי.

חלק א': עקרונות יסוד ופתיחת הליכים

פרק 1: מטרות החוק ועקרונות היסוד בפרשנות הפסיקה (סעיף 1 לחוק)

סעיף 1 לחוק חדלות פירעון קובע שלוש מטרות-על להליך: (1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; (2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; (3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים. הפסיקה, מאז כניסת החוק לתוקף, עוסקת באופן אינטנסיבי באיזון הנדרש בין תכליות אלו, אשר לעיתים קרובות מושכות לכיוונים מנוגדים.

הפסיקה אינה רואה בשיקום החייב מטרה אבסולוטית, אלא זכות המותנית בהתנהגות ראויה. מתפתחת והולכת דוקטרינה שיפוטית של "שיקום מותנה", לפיה "חסד המחוקק" אינו ניתן כדבר מובן מאליו, אלא מוענק לחייב תם-לב, המשתף פעולה וממצה את יכולותיו. חוסר תום לב, בין אם ביצירת החובות ובין אם במהלך ההליך, שומט את הקרקע תחת תכלית השיקום ומטה את הכף לטובת זכויות הנושים והאינטרס הציבורי.

• בע"א 7962/21 לואי חורי נ' כונס נכסים הרשמי (22/02/22), הדגיש בית המשפט העליון כי הליך פשיטת רגל הוא "חסד של המחוקק", וההזדמנות לשיקום כלכלי מותנית בהתנהגות בתום לב מצד החייב. הלכה זו ממחישה כי תכלית השיקום כפופה לעקרון תום הלב, המגן על הנושים ועל האינטרס הציבורי.
• ברע"א 3913/22 אהרון זכאי נ' כונס נכסים הרשמי (17/08/22), הדגים בית המשפט העליון את האיזון בין השאיפה לשמור על כבוד החייב ובית מגוריו לבין השאיפה להשיא את שיעור החוב לנושים והעיקרון לפיו "התחייבויות יש לקיים". נקבע כי גם נכס המשמש למגורים עשוי להיות ממומש אם אין אפשרות סבירה אחרת לפירעון החוב תוך זמן סביר.
• ברע"א 5966/22 פוליבה בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (26/10/22), קבע בית המשפט העליון כי תכליות ההליך, ובכללן שיקום החייב, עומדות בעינן בין אם ההליך נפתח לבקשת חייב ובין אם לבקשת נושה. האיזון בין האינטרסים הוא אינהרנטי להליך, ובית המשפט רשאי לאשר תכנית פירעון גם בהיעדר תועלת לנושים, ובלבד שהחייב עמד בחובת תום הלב.
• בחדל"פ (חי') 46318-08-20 מיכאל פוזולוטין נ' ממונה על חדלות פירעון (27/10/21), הדגיש בית משפט השלום את הממד השיקומי והחינוכי של החוק, וציין כי יש לעודד התנהלות של יחיד המבטא רצון כן להשתקם ולחזור למעגל העבודה, כהגשמה מובהקת של תכליות החוק.

פרק 2: הגדרת חדלות פירעון (סעיף 2 לחוק)

סעיף 2 לחוק מגדיר חדלות פירעון באמצעות שני מבחנים חלופיים: (1) אי-יכולת לשלם חובות במועדם (מבחן תזרימי); או (2) מצב שבו שווי התחייבויות החייב עולה על שווי נכסיו (מבחן מאזני). הפסיקה מאמצת גישה גמישה והוליסטית ביישום מבחנים אלו, המעניקה לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב לבחון את מצבו הכלכלי האמיתי של החייב, תוך העדפת המהות הכלכלית על פני כללים פורמליסטיים נוקשים.

• בע"א 7496/21 ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ' י.מ האחים שמואלי בע"מ (03/01/22), אישר בית המשפט העליון כי ניתן להוכיח חדלות פירעון "בכל דרך אחרת" מעבר לחזקות המנויות בסעיף 10 לחוק. בית המשפט אף אישר שימוש בחזקה שבסעיף 10(א)(1) (אי-תשלום חוב פסוק בסך מסוים) לא באופן ישיר, אלא "כאומדן לשיעור חוב המצדיק קביעה כי החברה חדלת פירעון" במסגרת בחינה כוללת של מצב התאגיד. הלכה זו מדגימה את הגמישות השיפוטית ביישום החוק.
• בתיק הוצל"פ 800357-07-22 (20/08/2023), קבע רשם ההוצאה לפועל כי מדובר ב"מבחן משולב", ועל בית המשפט להפעיל שיקול דעת ולאזן בין המבחנים בהתאם לנסיבות כל מקרה. באותו עניין, נדחתה בקשת חייבת למתן צו בשל העובדה שלא הייתה חדלת פירעון הן מבחינה מאזנית (היותה בעלת נכס מקרקעין) והן מבחינה תזרימית (הוכחה יכולת תזרימית גבוהה).

פרק 3: פתיחת הליכים (חלק ב', פרק ב'; חלק ג', פרקים ב'-ג')

הפסיקה שלאחר כניסת החוק לתוקף מעצבת שורה של "שומרי סף" להליך, שמטרתם למנוע ניצול לרעה של המערכת ולסנן מקרים שאינם מתאימים לו מלכתחילה. הממונה על הליכי חדלות פירעון, באמצעות סמכותו לדחות בקשות עקרות, ודוקטרינת "תקופת הצינון", פועלים כמנגנוני סינון המבטיחים שהמשאבים הציבוריים וההגנות המשפטיות יוקצו רק למקרים בהם ישנה היתכנות אמיתית לשיקום ותועלת לנושים.

3.1 סמכות הממונה לדחות בקשה על הסף (סעיף 105 לחוק)

הפסיקה הכירה בסמכותו המהותית של הממונה לדחות בקשה למתן צו פתיחת הליכים על הסף, ולא רק מטעמים טכניים, כאשר ברור מלכתחילה כי אין תוחלת להליך.

• בעחדל"פ (שלום ת"א) 61888-07-20 שושן שלם נ' הממונה (שאושר במחוזי), נקבע כי לממונה סמכות מלאה לדחות בקשה אם מצא שאין אפשרות ליתן הפטר בסוף ההליך. הדבר רלוונטי במיוחד כאשר רוב מוחלט של החובות נוצר במרמה ואינו בר-הפטר לפי סעיף 175 לחוק. במצב כזה, ניהול ההליך יהווה בזבוז משאבי ציבור והליך עקר.
• בעחדל"פ (שלום י-ם) 66509-07-20 מחמוד טחאן נ' הממונה, אושרה החלטת הממונה לדחות בקשה על הסף עקב חובות שאינם ברי הפטר, ונקבע כי "כל שיאפשר לו ההליך הוא פרק זמן של כשנה, שבה יהיה מוגן מפני הליכי גבייה, וזו אינה תכלית מבין תכליותיו של החוק".

3.2 בקשת נושה לצו פתיחת הליכים (סעיפים 9-10, 109-110 לחוק)

• בע"א 7496/21 ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ, נקבע כי אין "סכום מינימום" להגשת בקשה על ידי נושה. כל נושה, תהא נשייתו אשר תהא, רשאי להגיש בקשה אם יוכיח את מצב חדלות הפירעון של החייב.
• בחדל"פ (מחוזי ת"א) 27543-02-21 נאות שש בע"מ, נקבע כי הגשת בקשות להסדר חוב על ידי החייב עצמו מהווה למעשה הודאה במצב של חדלות פירעון, ומבססת עילה למתן צו לבקשת נושה, גם ללא התקיימות החזקות הפורמליות המנויות בסעיף 110 לחוק.

3.3 "תקופת צינון" – תחולת הלכת אלקצאצי בחוק החדש

הלכת ע"א 8673/13 אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי קבעה "תקופת צינון" של שנה עד שנתיים וחצי לפני שחייב שההליך בעניינו בוטל עקב מחדליו יוכל לפתוח בהליך חדש.

• ברע"א 1204/21 ו-663/21 שיח יוסף מנאר נ' הממונה על חדלות פירעון (20.06.21), קבע בית המשפט העליון באופן תקדימי ומכונן כי הלכת אלקצאצי חלה גם תחת משטרו של חוק חדלות פירעון. נקבע כי אין לאפשר ליחיד שההליך בעניינו בוטל עקב מחדליו לזכות לאלתר בהגנות ההליך החדש, שכן הדבר ירוקן מתוכן את סנקציית הביטול ויפגע בנושים. כמו כן, נקבע כי בהיעדר קביעה של בית המשפט שביטל את ההליך, הממונה הוא הגורם המוסמך לקבוע את אורך תקופת הצינון בהתאם לנסיבות המקרה.
• בעש"א (קריות) 5094-07-21 מיכאל מייק בן אהרון, הודגש הקושי בו נתון חייב בתקופת הצינון, החשוף להליכי הוצאה לפועל ללא יכולת לאחד תיקים, וצוין כי ייתכן שהמצב מצדיק הסדרה של המחוקק.

חלק ב': הקפאת הליכים (חלק ב', פרק ה'; חלק ג', פרק ה')

עם מתן צו לפתיחת הליכים, מוקפאים כלל הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים נגד החייב (סעיפים 29 ו-121 לחוק), במטרה ליצור "שקט תעשייתי" ולאפשר ניהול קולקטיבי של נכסי החייב. הפסיקה מפתחת הבחנה דה-פקטו בין "הקפאה קשה" ואוטומטית החלה מרגע מתן הצו, לבין "הקפאה רכה" ודיסקרציונרית בתקופת הביניים שטרם מתן הצו.

• עיכוב הליכים בתקופת הביניים: בחדל"פ (ת"א) 37245-10-21 אלפרד פרח (27/10/21), הבהיר בית המשפט כי החוק אינו מסדיר במפורש עיכוב הליכי הוצאה לפועל בתקופה שבין הגשת הבקשה למתן הצו. "דרך המלך" היא פנייה לרשם ההוצאה לפועל מכוח סעיף 77א' לחוק ההוצאה לפועל. עם זאת, נקבע כי אין מדובר בהסדר שלילי, ולבית המשפט של חדלות פירעון נתונה סמכות חריגה להורות על עיכוב, למשל במקרים של ריבוי תיקי הוצאה לפועל המצדיקים ריכוז הסמכות.
• מעמד נושה מובטח: ככלל, נושה מובטח רשאי לממש את הנכס המשועבד לו מחוץ להליכי חדלות הפירעון, בכפוף להוראות החוק.
  • בפש"ר (מרכז) 17271-04-19 דוד סטיואר קורנברג (14/02/22), הדגיש בית המשפט את שיקול הדעתו המוגבל ביותר בהתערבות בבקשת נושה מובטח לממש נכס. מעורבות בית המשפט מוגבלת לפיקוח על הליך המכר, בעיקר כאשר שווי הנכס עולה על גובה החוב.
  • בחדל"פ (חי') 43499-11-22 (05/12/22), הובהרה הפרוצדורה למימוש נכס מובטח לפי סעיפים 247-248 לחוק: הנושה מודיע לנאמן, ולנאמן 14 ימים לפדות את הנכס. אם לא פדה, והשווי אינו גבוה מהחוב, הנושה רשאי לממש בעצמו, וסמכות בית המשפט מתמצית בפיקוח.

חלק ג': קופת הנשייה (חלק ד' לחוק)

פרק 4: הרכב קופת הנשייה (חלק ד', פרק ב', סימן א')

החוק והפסיקה המפרשת אותו נעים לעבר מודל של "הגנה גמישה" על נכסי החייב, המחליף הגנות קטגוריות ונוקשות במודל של שיקול דעת שיפוטי ואיזון קונקרטי בין זכויות החייב לזכויות הנושים.

• נכסים מוגנים:
  • כספי פנסיה וקופות גמל: כספים אלו מוגנים ככלל עד הגיעם לגיל פרישה, על מנת להבטיח את עתידו הסוציאלי של החייב.
  • פיצויים בגין נזקי גוף: הפסיקה מבחינה בין רכיבי הפיצוי. רכיב הפיצוי בגין הפסדי השתכרות, המהווה תחליף להכנסה, יועבר לקופת הנושים, בעוד רכיב הפיצוי בגין נזק לא ממוני (כאב וסבל) יישאר בידי החייב.
• הגנת בית המגורים (סעיף 229 לחוק): סעיף זה מעגן את ההגנה על בית מגורי היחיד, אך קובע כי מימוש הדירה יאושר על ידי בית המשפט רק לאחר איזון בין התועלת לנושים לנזק שייגרם ליחיד ולמשפחתו, ובהיעדר חלופה פוגענית פחות, ותוך הבטחת סידור חלוף.
  • ברע"א 3913/22 אהרון זכאי (17/08/22), קבע בית המשפט העליון כי אף שההגנה על בית המגורים היא תכלית מרכזית, היא אינה מוחלטת. באין אפשרות סבירה אחרת לפירעון החוב תוך זמן סביר, יש משקל לקיומו של נכס מגורים ששוויו גבוה בהרבה מהחובות, וניתן להורות על מימושו.
  • קביעת שווי הסידור החלוף: הפסיקה דנה באופן קביעת שווי הסידור החלוף, תוך התחשבות בצרכי החייב ומשפחתו, ובכלל זה גילם, מצבם הבריאותי ומיקום מגוריהם.

פרק 5: ביטול פעולות הגורעות מקופת הנשייה (חלק ד', פרק ב', סימן ב')

החוק מקנה לנאמן ולבית המשפט כלים רבי עוצמה לביטול פעולות שביצע החייב לפני פתיחת ההליכים ואשר דיללו את מסת הנכסים העומדת לחלוקה בין הנושים. להלן טבלה המסכמת את עילות הביטול המרכזיות:

• ביטול העדפת נושים (סעיף 219):
  • בחדל"ת (ת"א) 15599-05-21 עו"ד ליאור דגן נ' הילה ברטה לוטן (27/01/22), בוטלה העדפת נושה תוך הדגשת הפגיעה בעקרון השוויון, המהווה את הרציונל המרכזי של סעיף זה.
  • בחדל"פ (ב"ש) 21766-12-20 אהוד שמואל נ' בנק יהב (18/09/22), נקבע כי ניתן להחיל את סעיף 219 גם על פעולת גבייה בהוצאה לפועל (שבמצבים מסוימים בטלה ממילא מכוח סעיף 218), ובכך לבטל את העדיפות שנוצרה לנושה המעקל.
• ביטול פעולה הגורעת נכסים (הענקה, סעיף 220):
  • סעיף זה מאפשר ביטול העברת נכס ללא תמורה הולמת, בתקופה של שנתיים (או ארבע שנים לקרוב) לפני הגשת הבקשה, אם החייב היה חדל פירעון.
  • בפש"ר (מרכז) 40967-09-15 עו"ד קרן אוגינץ (09/01/22), בוטלה הענקה של זכויות בדירה שנעשתה ללא תמורה. נקבע כי על מקבלי ההענקה מוטל הנטל להוכיח שהמעניק היה כשר פירעון בעת ההעברה, ומשלא עמדו בנטל – ההענקה בטלה.
  • סעיף 222 לחוק מקנה הגנה לרוכש צד שלישי שרכש נכס בתום לב ובתמורה בת ערך, והפסיקה דנה ביסודות תום הלב הנדרש, לרבות ידיעה קונסטרוקטיבית על מצבו של החייב.
• ביטול פעולה להברחת נכסים (סעיף 221):
  • סעיף זה מאפשר ביטול פעולה שנעשתה במטרה להבריח נכסים מנושים, גם אם החייב לא היה חדל פירעון בעת ביצועה, ובתקופה של עד 7 שנים לפני הבקשה.
  • ברע"א 8066/22 וסלין פיוביץ' נ' עוה"ד ליאור דגן (06/03/2023), קבע בית המשפט העליון כי לבית המשפט של חדלות פירעון בישראל סמכות אקסטריטוריאלית לדון בביטול העברות נכסים הגורעות מקופת הנשייה לפי סעיפים 220-221, ללא קשר למקום הנכסים או למקום מושבו של מקבל הנכסים. הלכה זו מעניקה לנאמן כוח רב למנוע הברחת נכסים לחו"ל.

חלק ד': בעלי התפקיד (חלק ב', פרק ו'; חלק ג', פרק ו')

פרק 6: סמכויות הנאמן וחובותיו

הפסיקה שלאחר החוק החדש מעצבת את דמות הנאמן לא רק כמנהל נכסים, אלא כזרוע חקירה אקטיבית של בית המשפט, בעלת סמכויות מרחיקות לכת החודרות אף את "מצודת" החיסיון התאגידי, מתוך הבנה כי גילוי האמת אודות קריסת החייב הוא תנאי הכרחי לניהול הליך יעיל והוגן.

• סמכויות ניהול וביצוע: עם מינויו, עוברות לידי הנאמן סמכויות האורגנים של התאגיד (ס' 43) או ניהול נכסי היחיד. בחדל"ת (נצ') 11224-10-19 חברת ס.מ.ן. שיפוצים (21/10/21), נקבע כי משניתן היתר מראש לנאמן לנקוט הליכי גבייה, הוא לא רק רשאי אלא אף חייב לעשות כן.
• סמכויות חקירה (סעיף 281 לחוק): סעיף 281 מקנה לבית המשפט, ולנאמן מטעמו, סמכויות חקירה נרחבות כלפי כל אדם שיש יסוד להניח שיש ברשותו מידע רלוונטי.
  • ברע"א 6280/22 גיורא ענבר נ' אופיר נאור (18/04/2023), קבע בית המשפט העליון הלכה תקדימית וחשובה, לפיה לנאמן סמכויות חקירה ועיון נרחבות, הכוללות גישה למסמכים ותוצרים של ועדות דירקטוריון (כגון ועדת ביקורת), לרבות תוצרי ייעוץ משפטי שניתן לוועדות אלו. נקבע כי ועדות הדירקטוריון הן אורגן של החברה, ולכן הנאמן "נכנס בנעליהן". כתוצאה מכך, החיסיון עו"ד-לקוח, שהינו נכס של החברה, עובר לשליטת הנאמן ואינו עומד לדירקטורים באופן אישי כנגד דרישת הנאמן.
• בדיקת תביעות חוב (הכרעות חוב): הנאמן ממלא תפקיד מעין-שיפוטי בבדיקת תביעות חוב, ושיקול דעתו רחב.
  • בפש"ר (ת"א) 40/99 (01/02/22), נקבע כי הביקורת השיפוטית על הכרעת חוב של נאמן היא מצומצמת, ובית המשפט בוחן אם נפל פגם מהותי בהחלטתו ולא מחליף את שיקול דעתו.
  • בפש"ר (ת"א) 51413-05-22 מאיר טביב (18/09/22), נדחה ערעור על החלטת נאמן שדחה בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב באיחור של 17 שנים. הודגש כי הארכת מועד תינתן רק מ"טעמים מיוחדים", תוך איזון בין זכויות הנושה המאחר לבין הפגיעה ביעילות ההליך ובאינטרס ההסתמכות של יתר הצדדים.

חלק ה': הליכי יחיד – שיקום והפטר (חלק ג' לחוק)

פרק 7: עקרון תום הלב של היחיד

הפסיקה ממשיכה את הקו מהדין הקודם ומעמידה את חובת תום הלב כעיקרון-על החולש על כל שלבי ההליך. מתפתחת תפיסה של "תום לב דינמי", הנבחן באופן רציף לאורך כל חיי ההליך ואף לאחריו, כך שההפטר אינו סוף פסוק אלא תוצאה מותנית של התנהלות ראויה מתמשכת.

• התנהלות במהלך ההליך:
  • בע"א 7962/21 לואי חורי (22/02/22), בוטל צו כינוס עקב חוסר תום לב בהליך, שהתבטא באי-עמידה בתשלומים ובאי-שיתוף פעולה עם בעל התפקיד.
  • בע"א 4401/21 יהודה אמיתי נ' רחל קרויז (15/11/2023), בוטל הפטר מותנה שניתן לחייבים עקב התנהלות חסרת תום לב קיצונית ומתמשכת, לרבות סיכול מימוש נכסים. בית המשפט חזר על העיקרון לפיו "לא יהא חוטא נשכר".
• יצירת חובות חדשים: בעחדל"פ (חי') 21491-11-21 עבדול רחמן מרעי (27/01/22), נקבע כי צבירת חובות חדשים בחסות ההליך מהווה ניצול לרעה של ההליך וחוסר תום לב, ועקרון זה ממשיך לחול גם בחוק החדש.

פרק 8: הצו לשיקום כלכלי ותכנית הפירעון (חלק ג', פרק ח')

• קביעת צו התשלומים: ברע"א 3913/22 אהרון זכאי (17/08/22), נקבע כי בקביעת התשלום החודשי יש להתחשב לא רק בהכנסות ובכושר ההשתכרות, אלא גם במסת הנכסים. קיומו של נכס בשווי גבוה (אף בית מגורים) הוא שיקול רלוונטי, במיוחד כאשר פריסת החוב על בסיס הכנסה בלבד תימשך עשרות שנים.
• אישור תכנית הפירעון: ברע"א 5966/22 פוליבה בע"מ (26/10/22), נקבע כי בית המשפט של חדלות פירעון רשאי לאשר תכנית פירעון ולהעניק הפטר מותנה גם בהיעדר תועלת לנושים וחרף התנגדותם, ובלבד שהחייב עמד בחובת תום הלב.

פרק 9: ביטול הליך חדלות פירעון (סעיף 183 לחוק)

סעיף 183 לחוק מאפשר לבית המשפט לבטל צו פתיחת הליכים עקב חוסר תום לב, ניצול לרעה של ההליכים, אי-שיתוף פעולה או הפרת הגבלות.

• בע"א 4401/21 יהודה אמיתי (15/11/2023), בוטל הפטר מותנה וההליך הוחזר לבית המשפט המחוזי עקב חוסר תום לב קיצוני ומתמשך של החייבים.
• בחדל"פ (חי') 13494-10-20 משה אלקיים (11/09/22), בוטל הליך עקב חוסר שיתוף פעולה ויצירת מחדלים, אשר כמוהם כ"זניחת ההליך".
• בחדל"פ (ת"א) 59719-10-20 (12/01/22), עלתה השאלה האם מאסר ממושך מצדיק ביטול הליך בהיעדר תוחלת. נקבע כי כאשר החייב במאסר, לא ניתן להגשים את תכליות החוק (שיקום, מיצוי כושר השתכרות), ולכן יש מקום לבטל את ההליך.

פרק 10: ההפטר וסייגיו (חלק ג', פרק ט')

• סייגים להפטר (סעיף 175 לחוק): החוק קובע רשימת חובות שההפטר אינו חל עליהם כברירת מחדל.
  • חוב מזונות (ס' 175(א)(3)):
    • בע"א 6989/21 שמעון אלקלעי (26/01/22), קבע בית המשפט העליון כי החלת הפטר על חוב מזונות תיעשה בנסיבות חריגות בלבד, כאשר החייב הוכיח תום לב בצבירת החוב ומצבו קשה ואינו צפוי להשתפר. זוהי הלכה מרכזית המאמצת ומחזקת את הגישה המחמירה מהדין הקודם.
  • חוב שנוצר במרמה (ס' 175(א)(2)):
    • בע"א 2073/21 סוזן אברג'יל (28/11/22), נדחה ערעור על החרגת חובות שנוצרו במרמה. נקבע כי על הטוען למרמה נטל הוכחה כבד, אך במקרה זה, חזקה על אדם שחתם על מסמך (הלוואה) כי הבין את תוכנו, והמערערת לא סתרה חזקה זו.
    • בעחדל"פ (חי') 13069-06-22 רשאן חשאן (28/09/22), נקבע כי חוב ל"קרנית" שנוצר עקב תאונת "פגע וברח" (הפקרה לאחר פגיעה) הוא חוב הנובע מ"עבירת אלימות חמורה" ואינו בר הפטר. כיוון שחוב זה היווה 98% מחובות החייב, בוטל ההליך כולו בהיעדר תוחלת.
• ביטול הפטר (סעיף 176 לחוק):
  • בע"א 5028/22 יצחק סיבוני (28/09/22), אושר ביטול הפטר שכבר ניתן, לאחר שהתגלה בדיעבד כי החייב הסתיר זכויות בנכס. נקבע כי התנהלות חסרת תום לב שהתגלתה לאחר מתן ההפטר היא מהמצבים המובהקים המצדיקים את ביטולו.

חלק ו': הליכי תאגיד (חלק ב' לחוק)

פרק 11: שיקום כלכלי מול פירוק

חוק חדלות הפירעון מעדיף באופן מובנה את מסלול השיקום הכלכלי על פני פירוק, כאשר ישנה היתכנות כלכלית לכך, מתוך תפיסה כי שימור תאגיד כ"עסק חי" משרת טוב יותר את כלל בעלי העניין – עובדים, ספקים, נושים והמשק בכללותו.

• בחדל"ת (ת"א) 24622-10-20 ק. פסגות ישראל בע"מ (16/05/2023), אושרה תכנית לשיקום כלכלי של חברה, תוך דחיית טענות המתנגדים בדבר עדיפותה הכלכלית של חלופת הפירוק.

פרק 12: הסדר נושים (חלק ב', פרק ז', סימן ג')

• עקרון השוויון בין הנושים:
  • בע"א 8158/21 גאבי שוקחה (04/01/22), הדגיש בית המשפט העליון את מעמדו הרם של עקרון השוויון. נדחה ערעור על החלטה שלא לאשר הצעות לרכישת חברה, אשר כללו "קניית קולות" ותשלום נפרד לנושה מחוץ להסדר, תוך פגיעה קיצונית בשוויון.
• אישור הסדר חרף התנגדות נושים (סעיף 87 לחוק):
  • סעיף זה מקנה לבית המשפט סמכות "לכפות" הסדר על מיעוט מתנגד, בתנאים מסוימים, אם שוכנע שההצעה הוגנת והחלופה היא פירוק שיניב תוצאה גרועה יותר לנושים.
  • בע"א 2788/22 אליהו קזאק נ' יאיר קזאק (23/10/23), הפך בית המשפט העליון החלטת המחוזי ואישר הסדר נושים שלא זכה לרוב הדרוש. נקבע כי התנגדות הנושים נבעה מטעות בהבנת היקף ההפטר שניתן לבעל השליטה. בית המשפט השתמש בסמכותו לפי סעיף 87 כדי לאשר את ההסדר, וקבע כי בנסיבות העניין, התנגדות הנושים לא הייתה בתום לב.

פרק 13: אחריות נושאי משרה (חלק ח' לחוק)

החוק קובע בסיסים להטלת אחריות אישית על דירקטורים ומנהלים, בין היתר, בגין אי נקיטת אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון (ס' 288) או ניהול במרמה (ס' 290). הפסיקה בנושא זה עדיין מתפתחת, אך המגמה היא להגביר את הפיקוח על התנהלות נושאי משרה ערב חדלות הפירעון, ולהטיל עליהם חובה אקטיבית לפעול לצמצום הנזק לנושים.

חלק ז': הליכים מיוחדים

פרק 14: חדלות פירעון בינלאומית (חלק ט' לחוק)

• הכרה בהליך זר:
  • ברע"א 8066/22 וסלין פיוביץ' נ' עוה"ד ליאור דגן (06/03/2023), ניתן פסק דין מכונן של בית המשפט העליון הדן בסמכות הבינלאומית של בית המשפט הישראלי. נקבע כי בית המשפט של חדלות פירעון בישראל מוסמך לדון בביטול העברות נכסים הגורעות מקופת הנשייה, ללא קשר למקום הנכסים או למקום מושבו של מקבל הנכסים. הפסיקה קובעת כי הפורום הישראלי הוא "הפורום הטבעי" לדון בהברחת נכסים שבוצעה על ידי חייב ישראלי.

פרק 15: הסדר חוב שלא במסגרת צו פתיחת הליכים (חלק י' לחוק)

חלק זה, ובמיוחד תיקון מס' 4 לחוק (הוראת שעה), נועד לעודד גיבוש הסדרי חוב מחוץ להליכי חדלות פירעון מלאים, באמצעות מתן עיכוב הליכים זמני.

• בחדל"ת (י-ם) 26881-12-21 עוסמאן חסונה (20/01/22), נקבע כי למנהל הסדר הממונה לפי תיקון מס' 4 אין סמכויות חקירה לבדיקת אירועי עבר, בניגוד לנאמן בהליך רגיל. תפקידו צופה פני עתיד – פיקוח על התנהלות התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים. הלכה זו מבהירה את ההבחנה המהותית בין המסלולים.

סיכום ומגמות

ניתוח הפסיקה מאז כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף חושף מספר מגמות ברורות ומתפתחות בפרשנותו ויישומו:

1. התחזקות מעמד עקרון תום הלב: הפסיקה מעמידה את תום הלב כתנאי בלעדיו אין לקבלת הגנות וסעדים בהליך. חוסר תום לב, בין אם ביצירת החובות ובין אם בהתנהלות במהלך ההליך, מהווה עילה מרכזית לביטול הליכים ואף לביטול הפטר שכבר ניתן.
2. איזון גמיש בין שיקום לגבייה: בית המשפט מפעיל שיקול דעת רחב ומאזן בין תכליות החוק בהתאם לנסיבות כל מקרה. ניכרת נטייה ברורה להעדפת שיקום, אך זאת בכפוף להתנהלות ראויה ושיתוף פעולה מצד החייב.
3. ביסוס סמכויות הממונה ובעלי התפקיד: הפסיקה מעניקה גיבוי רחב לסמכויות המהותיות של הממונה ושל הנאמנים. הם נתפסים לא רק כגורמים מנהליים, אלא כזרוע ארוכה וחוקרת של בית המשפט, המופקדת על שמירת האינטרס הציבורי והבטחת ניהול תקין של ההליך.
4. גישה אוניברסלית בדין הבינלאומי: הפסיקה מאמצת גישה מרחיבה המאפשרת רדיפה יעילה אחר נכסים שהוברחו לחו"ל, בהתאם למגמות גלובליות ובמטרה להגן על כלל הנושים.

נראה כי בתי המשפט בישראל פועלים במרץ לעיצוב דמותו של חוק חדלות פירעון, תוך יצירת דוקטרינות והלכות המתרגמות את עקרונותיו המופשטים למציאות משפטית וכלכלית מורכבת. המשך המעקב אחר התפתחות הפסיקה יהיה חיוני להבנת מגמות אלו לעומקן.