מדריך מקיף: 120 שאלות ותשובות על הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חלק א': לחייב המתלבט – כל מה שצריך לדעת לפני הכניסה להליך

פרק 1: מושגי יסוד ומטרת החוק

מבוא: פרק זה יניח את היסודות להבנת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. נסביר את המעבר מ"פשיטת רגל" ל"חדלות פירעון", את השינוי התפיסתי מענישה לשיקום, ואת המטרות המרכזיות שהחוק נועד להשיג.

1. מהו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ומדוע הוא נחקק?

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, הוא החוק המרכזי בישראל המסדיר את הטיפול באנשים פרטיים (יחידים) ותאגידים שאינם מסוגלים לשלם את חובותיהם. החוק נכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019, והחליף את פקודת פשיטת הרגל המנדטורית שהייתה נהוגה עשרות שנים. החוק נחקק מתוך הבנה שהמסגרת הישנה התמקדה בעיקר בגביית חובות עבור הנושים, ולעיתים קרובות הותירה את החייבים במעגל חובות אינסופי, ללא יכולת אמיתית להשתקם ולחזור למסלול חיים יצרני.

2. מהן המטרות העיקריות של חוק חדלות פירעון החדש?

לחוק החדש שלוש מטרות מרכזיות ומשלימות, המבטאות שינוי תפיסתי עמוק ביחס לחייבים :

• שיקומו הכלכלי של החייב: זוהי המטרה הראשונה במעלה. החוק רואה בשיקום החייב ערך חברתי וכלכלי. ההנחה היא שלאחר שיקום מוצלח, החייב ישוב להיות אזרח יצרני התורם למשק, במקום להוות נטל על מערכות הרווחה.
• הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים: על אף הדגש על שיקום, החוק שואף למקסם את הסכום שיוחזר לנושים. זאת באמצעות ניהול יעיל של נכסי החייב, ובחינת יכולת ההשתכרות שלו באופן ריאלי.
• קידום שילובו מחדש של החייב במרקם החיים הכלכליים: המטרה היא להעניק לחייב "דף חדש" אמיתי, שיאפשר לו לנהל חשבון בנק, לעבוד ולהתנהל כלכלית באופן תקין, לאחר שלמד מהטעויות שהובילו למשבר.

3. מה ההבדל בין "פשיטת רגל" ל"חדלות פירעון"?

המעבר מהמונח "פשיטת רגל" ל"חדלות פירעון ושיקום כלכלי" אינו סמנטי בלבד, אלא מבטא שינוי פילוסופי עמוק. "פשיטת רגל" נשאה קונוטציה של כישלון אישי מוחלט וסטיגמה חברתית קשה. המונח החדש, "חדלות פירעון", הוא מונח כלכלי ניטרלי יותר, המתאר מצב אובייקטיבי שבו אדם אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו. התוספת "ושיקום כלכלי" מדגישה את מטרת העל של החוק החדש – לא להעניש את החייב, אלא לסייע לו לצאת מהמשבר ולפתוח פרק חדש בחייו.

4. מהי ההגדרה המשפטית של "חדלות פירעון"?

אדם או תאגיד נחשבים במצב של חדלות פירעון באחד משני מקרים :

• מבחן הנזילות (מבחן תזרימי): כאשר הוא אינו יכול לשלם את חובותיו במועד פירעונם. כלומר, גם אם יש לו נכסים, אין לו מספיק כסף נזיל כדי לעמוד בתשלומים השוטפים.
• מבחן המאזן: כאשר שווי התחייבויותיו, כולל התחייבויות עתידיות ומותנות, גבוה משווי נכסיו.

החוק מאפשר פתיחת הליכים גם אם מתקיים רק אחד משני המבחנים הללו.

5. אילו מונחים חדשים חשוב להכיר בחוק החדש?

החוק החדש הציג טרמינולוגיה שונה מהחוק הישן, וחשוב להכיר אותה כדי להבין את ההליך:

• יחיד: המונח המחליף את "חייב" או "פושט רגל" ומתייחס לאדם פרטי (שאינו תאגיד) הנמצא בהליך.
• תאגיד: המונח המתייחס לחברה, עמותה או אגודה שיתופית הנמצאת בהליך.
• צו לפתיחת הליכים: המונח המחליף את "צו כינוס נכסים". זהו הצו הראשון שניתן בהליך, המקפיא את כל ההליכים נגד היחיד וממנה לו נאמן. (בנוסף מופיעות בו הוראות הנוגעות ליחיד לעניין תשלום לקופת הנשייה, תשלום מזונות [ככל שנדרש לשלם] והנחיות לעניין הגשת דו"חות דו-חודשיים; בצו הכינוס מופיעות גם ההגבלות שחלות על היחיד בזמן ההליך).
• קופת הנשייה: הקופה שאליה נאספים כל הכספים והנכסים של היחיד המיועדים לחלוקה בין הנושים.
• הפטר: הצו הסופי הפוטר את היחיד מיתרת חובותיו (בניכוי חובות שאינם ברי הפטר).

6. מי הם הגורמים המרכזיים המנהלים את הליך חדלות הפירעון?

ההליך מנוהל על ידי מספר גורמים, בהתאם לגובה החובות:

• הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי: הגורם המוסמך ע"פ החוק מטעם משרד המשפטים, האחראי על ניהול הליכים של יחידים עם חובות בסכום גבוה (מעל כ-172,000 ש"ח, נכון ל-2025) ושל כל התאגידים.
• רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל): רשמים ייעודיים בהוצאה לפועל אחראים על ניהול הליכים של יחידים עם חובות בסכום נמוך (מתחת לכ-172,000 ש"ח, נכון ל – 2025).
• בית משפט השלום: דן בבקשות ומאשר את תכנית השיקום הכלכלי (צו שיקום) ליחידים שהתיק שלהם מתנהל אצל הממונה.
• בית המשפט המחוזי: דן בהליכי חדלות פירעון של תאגידים.
• הנאמן: בעל תפקיד (לרוב עורך דין או רואה חשבון) המתמנה על ידי הממונה או הרשם, ותפקידו לבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד, לנהל את נכסיו ולפקח על עמידתו בתנאי ההליך. (בנוסף לקראת קיום הדיון בבית משפט השלום/מחוזי, מעביר הנאמן דו"ח ממצאי בדיקה, אשר נותן את סקירת הנאמן על היחיד/תאגיד, התנהלותו והמלצתו, האם לתת צו שיקום, האם לביטול ההליך וכיו"ב [ליחיד זכות מוקנית בחוק להגיב לדו"ח הנאמן, תגובה זאת נשלחת אל הממונה]).

7. מהו העיקרון המנחה מאחורי שיקום כלכלי של חייב?

העיקרון המנחה הוא תועלת חברתית וכלכלית כוללת. חברה שבה אנשים שנקלעו לחובות נותרים "תקועים" לנצח, סובלת מנזקים רבים: אובדן כוח עבודה יצרני, עלייה בהוצאות רווחה, פגיעה במשפחות, ופגיעה כללית בכלכלה. החוק החדש מבוסס על ההבנה שלהעניק לאדם הזדמנות שנייה, לאחר שעמד בתנאי תוכנית שיקום מוגדרת, זהו אינטרס ציבורי. ההליך נועד לא רק "למחוק חובות", אלא להקנות לחייב כלים להתנהלות כלכלית נכונה בעתיד, ובכך למנוע את הישָנות המשבר.

8. האם החוק החדש חל על הליכי פשיטת רגל ישנים שהחלו לפני 2019?

לא. החוק החדש חל רק על בקשות לפתיחת הליכים שהוגשו מיום כניסתו לתוקף, 15.9.2019, ואילך. הליכי פשיטת רגל שנפתחו בבתי המשפט המחוזיים לפני תאריך זה, ימשיכו להתנהל בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל הישנה.

פרק 2: תנאי סף, חלופות ושיקולים אסטרטגיים

מבוא: פני קבלת החלטה דרמטית כל כך, חשוב להבין את התנאים המדויקים לכניסה להליך ולבחון לעומק את החלופות הקיימות. פרק זה יספק כלים לקבלת החלטה מושכלת.

9. מהם תנאי הסף להגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון על ידי יחיד?

כדי שיחיד יוכל להגיש בקשה, עליו לעמוד במספר תנאי סף מצטברים:

• גובה החוב: סך חובותיו צריך לעלות על סכום מינימלי הקבוע בחוק (כ-57,445 ש"ח, נכון ל-2025). במקרים חריגים, הרשם או בית המשפט יכולים לאשר פתיחת הליך גם אם סכום החובות נמוך יותר.
• מצב של חדלות פירעון: על היחיד להיות במצב של חדלות פירעון (כפי שהוגדר לעיל), או שההליך יסייע לו למנוע את הגעתו למצב זה.
• זיקה לישראל: על היחיד להיות בעל זיקה לישראל, כלומר, לעמוד לפחות באחד מהתנאים הבאים: מרכז חייו בישראל במועד הגשת הבקשה או בששת החודשים שקדמו לה, או שהוא מנהל עסקים או מחזיק נכסים בישראל.

10. לאן מגישים את הבקשה? להוצאה לפועל או לבית המשפט?

הערכאה המוסמכת לטפל בבקשה תלויה בסך החובות הכולל של היחיד:

• חובות בסכום נמוך (מגובה חוב של כ-57,445 ש"ח עד כ-172,334.81 ש"ח, נכון ל – 2025): הבקשה תטופל על ידי רשם חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל הקרובה למקום מגוריו או עסקו של היחיד.
• חובות בסכום גבוה (מעל כ-172,334.81 ש"ח, נכון ל – 2025): הבקשה תטופל על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון, וההליך יתנהל בפיקוח בית משפט השלום.

ההפרדה הזו נועדה לייעל את המערכת, כך שהליכים פשוטים יחסית יטופלו במסלול מהיר יותר בהוצאה לפועל, בעוד שהליכים מורכבים יותר יקבלו את המענה המעמיק של הממונה ובית המשפט.

11. האם הליך חדלות פירעון הוא הפתרון היחיד למצב של חובות כבדים?

בהחלט לא. הליך חדלות פירעון הוא פתרון מקיף אך גם דרסטי, ארוך ומגביל. לפני שפונים אליו, חובה לבחון חלופות אחרות שעשויות להיות מתאימות יותר, מהירות יותר ופוגעניות פחות.

12. מהו "הסדר נושים" ומהם יתרונותיו על פני הליך חדלות פירעון?

הסדר נושים הוא הסכם הנערך ישירות בין החייב לבין נושיו (או רובם), שבמסגרתו מוסכם על הפחתת סכום החוב ו/או פריסתו לתשלומים נוחים יותר, ובתמורה הנושים מוותרים על יתרת החוב. יתרונותיו המרכזיים הם:

• מהירות: ניתן להגיע להסדר ולסגור את החובות תוך זמן קצר יחסית, בניגוד להליך חדלות פירעון שנמשך כארבע שנים.
• פחות הגבלות: בהסדר נושים אין את ההגבלות הקשות של הליך חדלות פירעון (עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת אשראי וכו').
• שליטה: החייב שותף פעיל במשא ומתן ושומר על מידה רבה יותר של שליטה על ענייניו הכספיים.
• פגיעה פחותה בדירוג האשראי: למרות שתהיה פגיעה, היא עשויה להיות פחות חמורה וארוכת טווח מאשר רישום של הליך חדלות פירעון מלא.

13. מהו "איחוד תיקים" בהוצאה לפועל, והאם הוא מהווה חלופה טובה?

איחוד תיקים הוא הליך בהוצאה לפועל המאפשר לחייב לרכז את כל תיקיו הפתוחים תחת קורת גג אחת ולשלם תשלום חודשי אחד המחולק בין כל הנושים. עם זאת, חשוב להבין את ההבדל המהותי: באיחוד תיקים, החייב נדרש לשלם את מלוא החוב, כולל ריביות והצמדות, שכר טרחת עורך דין והוצאות, וההליך יכול להימשך שנים רבות. בניגוד לחדלות פירעון, אין בסופו "הפטר" או מחיקת חובות. לכן, איחוד תיקים מתאים בעיקר לחייבים שיכולים לעמוד בהחזר מלוא חובותיהם לאורך זמן, ולא למי שמצוי במצב של חדלות פירעון אמיתית. (שימו לב שהליך איחוד תיקים – אינו מונע מהזוכים בתיקים לפעול למימוש נכסים שנמצאים בידי החייב).

14. מהו "תיקון 4" לחוק, וכיצד הוא יכול לסייע לי להימנע מהליך מלא?

תיקון מס' 4 לחוק, שנחקק במקור בתקופת משבר הקורונה והוארך מאז מספר פעמים, הוא כלי ייחודי המאפשר לחייב (יחיד או תאגיד) לבקש מבית המשפט "עיכוב הליכים" זמני לתקופה של עד ארבעה חודשים (בפרקטיקה בד"כ 3 חודשים). במהלך תקופה זו, כל הליכי הגבייה נגדו מוקפאים, והוא מקבל "מרחב נשימה" כדי לנהל משא ומתן עם נושיו ולהגיע להסדר חוב. זהו מסלול ביניים המעודד הסדרים ומאפשר לחייבים בעלי יכולת שיקום להימנע מהכניסה להליך חדלות פירעון מלא על כל השלכותיו.

15. מהם השיקולים המרכזיים בבחירה בין חדלות פירעון להסדר נושים?

ההחלטה תלויה במכלול נסיבות אישיות, ובהן:

• גובה החובות הכולל: ככל שהחובות גבוהים יותר, כך קשה יותר להגיע להסדר וסביר יותר שיידרש הליך חדלות פירעון. (קיימים מקרים חריגים שלמרות גובה החובות, קיים נכס ממנו החייב או התאגיד יוכלו להשיג כסף ולשלם לנושים – במקום למכור את הנכס בידי הנושים; למשל למכור את הנכס בידי החייב ולשלם לנושים; לקבל משכנתה על הנכס ולשלם עימה את החובות לנושים וכיו"ב).
• יכולת גיוס סכום חד-פעמי: הסדר נושים דורש לעיתים קרובות יכולת לשלם סכום ראשוני משמעותי "במזומן" ("דמי רצינות") או לגייס סיוע מצד שלישי (משפחה, חברים).
• סוג הנושים: קל יותר להגיע להסדר עם נושים פרטיים או עסקיים מאשר עם רשויות המדינה (מס הכנסה, ביטוח לאומי).
• קיום נכסים: אם לחייב יש נכסים משמעותיים (כמו דירה), נושים עשויים להתעקש על הליך מלא כדי לממשם, מה שמקשה על השגת הסדר.
• הצורך המיידי בהגנה: אם החייב סובל מהליכי גבייה אגרסיביים ומרובים, עיכוב ההליכים שניתן במסגרת הגשת הבקשה לעריכת הסדר נושים, מספק הגנה מיידית ומקיפה יותר מהניסיון להגיע להסדרים פרטניים.

מאפיין	הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי	הסדר נושים (מחוץ לבימ"ש)	איחוד תיקים (הוצאה לפועל)
מטרה סופית	קבלת הפטר (מחיקת חובות) ושיקום כלכלי	סילוק החובות בתשלום מופחת ומוסכם	תשלום מלוא החובות והריביות
משך זמן ממוצע	כ-4 שנים	חודשים ספורים	שנים רבות, תלוי בגובה החוב והתשלום
הגבלות על החייב	קשות: עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת אשראי, איסור הקמת חברה, אי יכולת לעשות שימוש בפנקס שיקים	אין הגבלות משפטיות (למעט תנאי ההסדר)	הגבלות מסוימות (כגון עיקולים ברישום, עיכוב יציאה מהארץ וכיו"ב – תלוי בהליכים שננקטו בתיקים הפרטניים)
השפעה על דירוג אשראי	פגיעה גבוהה יחסית וארוכת טווח	פגיעה, אך עשויה להיות קצרה יותר	פגיעה משמעותית כל עוד התיק פתוח
תוצאה	מחיקת יתרת החובות (הפטר)	מחיקת יתרת החובות בכפוף להסכם	תשלום 100% מהחוב והריביות
גמישות	נמוכה, ההליך מובנה בחוק	גבוהה, תלויה במשא ומתן בין הצדדים	נמוכה, כפופה להחלטות רשם ההוצל"פ
צורך בהסכמת נושים	לא נדרשת הסכמת הנושים לפתיחת ההליך	נדרשת הסכמת הנושים הרלוונטיים	לא נדרשת הסכמה לפתיחת ההליך

 

16. האם אני חייב לקחת עורך דין כדי להיכנס להליך?

החוק אינו מחייב ייצוג על ידי עורך דין, וחייב שאינו מיוצג יכול להגיש את הבקשה באופן ידני. עם זאת, הליך חדלות פירעון הוא הליך משפטי מורכב, עם מועדים קריטיים, הגשת בקשות ותגובות לבית המשפט, דרישות בירוקרטיות מחמירות והשלכות מרחיקות לכת. טעות במילוי הטפסים או אי-הבנה של חובותיו עלולה לעכב משמעותית את ההליך ואף להוביל לביטולו. ייצוג על ידי עורך דין המתמחה בתחום יכול לייעל את התהליך, להבטיח הגנה מרבית על זכויות החייב, ולסייע בהשגת התוצאה הטובה ביותר האפשרית; שלב ההכנה להליך הוא קריטי בלשון המעטה, טעות בהגשת מסמכים והצהרות בהליך, עלולה להוביל לתוצאות הרות גורל לחייב/תאגיד ועלולות להוביל לביטול הליך והוצאות יקרות ומשמעותיות.

17. מהו "תום לב" ומדוע הוא כל כך קריטי להצלחת ההליך?

"תום לב" הוא עיקרון-על בהליך חדלות פירעון. משמעותו היא שהחייב פועל ביושר, בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא עם המערכת, אינו מסתיר דבר ומשתף את הנאמן ובית המשפט בכלל המידע הנמצא בידיו לגבי מצבו הכלכלי, נכסיו, כושר השתכרותו וכל פרט רלוונטי להליך. בית המשפט והנאמן בוחנים את תום ליבו של החייב בשני מישורים :

• תום לב ביצירת החובות: האם החובות נוצרו כתוצאה מהסתבכות כלכלית אמיתית, או כתוצאה ממעשי מרמה, הימורים או אורח חיים פזרני באופן קיצוני? (יצוין כי קיימים חריגים שאף הימורים או אורח חיים פזרני ניתן להוכיח כמצב של תום לב וחלילה לא מרמה [משרדו של כותב המאמר ייצג יחיד אשר כלל הסתבכותו נגרמה בגלל הימורים, ולאחר הוכחה כי מדובר בהימורים שנגרמו עקב קיומה של מחלת נפש – קיבל יחיד הפטר מכלל חובותיו].
• תום לב בהליך עצמו: האם החייב מוסר מידע מלא ואמיתי? האם הוא משתף פעולה עם הנאמן? האם הוא מנסה להסתיר נכסים או הכנסות?

הליך חדלות פירעון הוא פריבילגיה שהמדינה מעניקה לחייבים ("חסד המחוקק"). היעדר תום לב באחד מהשלבים עלול להוביל לדחיית הבקשה, להארכת תקופת התשלומים, ובמקרים חמורים אף לביטול ההליך כולו.

18. אני שוקל להיכנס להליך. מה הדבר הראשון שעלי לעשות?

הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לערוך מיפוי מלא ומדויק של המצב הכלכלי. יש להכין רשימה מסודרת של כל החובות, לכל הנושים, כולל הלוואות, מינוס בבנק, חובות בכרטיסי אשראי, חובות למשפחה ולחברים. במקביל, יש לרכז את כל המידע על הכנסות והוצאות חודשיות ועל כל הנכסים הקיימים (דירה, רכב, חסכונות וכו'). רק עם תמונה מלאה וברורה ניתן לקבל החלטה מושכלת האם הליך חדלות פירעון הוא הפתרון הנכון, ולהתייעץ עם איש מקצוע באופן יעיל.

פרק 3: ההשלכות המיידיות על חיי היום-יום

מבוא: מרגע מתן "צו לפתיחת הליכים", חייו של היחיד משתנים באופן דרמטי. פרק זה יפרט את ההגבלות וההקפאות שחלות באופן מיידי, כדי שהמתלבט יבין את המחיר האישי והמיידי של הכניסה להליך.

19. מהי המשמעות המיידית של "צו לפתיחת הליכים"?

צו לפתיחת הליכים הוא האות הרשמי לתחילת ההליך. משמעותו המרכזית היא מתן "מטריית הגנה" משפטית לחייב. מרגע מתן הצו, כל הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים נגד החייב בגין חובות עבר מוקפאים באופן מיידי ("עיכוב הליכים"). עיקולים על חשבון הבנק והמשכורת מבוטלים, והנושים אינם יכולים עוד לפעול נגדו באופן עצמאי, אלא רק דרך הנאמן שמונה לו.

20. אילו הגבלות יוטלו עלי מיד עם קבלת הצו?

ההגנה המשפטית אינה מגיעה ללא מחיר. במקביל להקפאת ההליכים, מוטלות על היחיד באופן אוטומטי מספר הגבלות שמטרתן למנוע יצירת חובות חדשים ולהבטיח את ניהולו התקין של ההליך:

• עיכוב יציאה מהארץ: נאסר על היחיד לצאת מגבולות ישראל ללא אישור מיוחד.
• הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי: נאסר להשתמש בכרטיסי אשראי רגילים. מותר להשתמש בכרטיס חיוב מיידי (דביט/דיירקט) בלבד, המאפשר משיכה וחיוב רק כנגד יתרת זכות בחשבון.
• הגבלה כלקוח "מוגבל מיוחד": היחיד יסומן כך במערכת הבנקאית, ובין היתר, לא יוכל למשוך שיקים מחשבונו.
• איסור על הקמה או השתתפות בתאגיד: נאסר על היחיד להקים חברה חדשה או להיות בעל תפקיד בכיר בתאגיד קיים ללא אישור.

21. האם אוכל להמשיך לנהל חשבון בנק? 

כן. החוק מכיר בחשיבות של ניהול חשבון בנק להתנהלות כלכלית תקינה. יחיד בהליך רשאי לנהל חשבון עובר ושב אחד, אך בתנאים מגבילים: החשבון חייב להתנהל ביתרת זכות בלבד, ללא מסגרת אשראי, ללא פנקסי שיקים וללא כרטיס אשראי רגיל.

22. האם אוכל לצאת מהארץ במהלך ההליך?

ככלל, על היחיד מוטל צו עיכוב יציאה מהארץ מרגע מתן הצו. במקרים חריגים ומוצדקים, ניתן להגיש בקשה מנומקת לממונה או לבית המשפט לקבלת אישור יציאה זמני. אישור כזה יינתן לרוב בכפוף להפקדת ערבויות כספיות משמעותיות.

23. אני עצמאי, האם אוכל להמשיך להפעיל את העסק שלי?

כן, אך הדבר דורש קבלת אישור. יש להגיש בקשה מסודרת לנאמן ולממונה, להוכיח כי המשך הפעלת העסק תורם לקופת הנשייה יותר מאשר עבודה כשכיר, ולהתחייב לנהל את העסק בשקיפות מלאה תחת פיקוח הנאמן.

24. בעלי/אשתי נכנס/ה להליך חדלות פירעון. כיצד זה ישפיע עליי?

ככלל, חובות אישיים של בן זוג אחד אינם הופכים אוטומטית לחובות של בן הזוג השני. עם זאת, להליך יש השפעות משמעותיות על התא המשפחתי:

1. • הכנסות והוצאות: במסגרת הדוחות הדו-חודשיים, יש לדווח על כלל הכנסות והוצאות משק הבית, כולל אלו של בן הזוג שאינו בהליך. הכנסות בן הזוג נלקחות בחשבון בעת קביעת גובה התשלום החודשי שהחייב נדרש לשלם.
   • רכוש משותף: נכסים הרשומים על שם שני בני הזוג חשופים להליך, והנאמן יכול לדרוש את מימוש חלקו של החייב בנכס.
   • חשבון בנק משותף: חשבון משותף יוקפא או יוטלו עליו הגבלות. מומלץ לבן הזוג שאינו בהליך לפתוח חשבון בנק נפרד על שמו בלבד.

25. האם בן/בת הזוג שלי אחראי/ת לחובות שצברתי לבד?

התשובה תלויה במשטר הרכושי החל על בני הזוג ובנסיבות יצירת החוב. על פי "הלכת השיתוף" קיימת חזקה של שותפות בחובות שנוצרו במהלך החיים המשותפים. על פי "הסדר איזון המשאבים", הכלל הוא הפרדה בחובות אישיים, אלא אם הוכח שהחוב נוצר במשותף או לטובת נכס משותף.

פרק 4: גורל הנכסים והחובות המרכזיים (דירה, פנסיה, מזונות)

מבוא: שאלות על דירת המגורים, החסכונות לפנסיה וחוב המזונות הן לרוב הדחופות והמלחיצות ביותר. פרק זה יוקדש כולו לפירוט הדין הספציפי החל על נכסים וחובות אלו.

26. האם ימכרו לי את הבית במסגרת ההליך?

זו אחת השאלות המטרידות ביותר. חוק חדלות פירעון מעניק הגנה משמעותית לדירת המגורים היחידה של היחיד ומשפחתו, אך הגנה זו אינה מוחלטת. בית המשפט יאשר את מכירת הדירה רק אם יתקיימו

שלושה תנאים מצטברים:

• • התועלת לנושים גוברת על הנזק לחייב: יש להוכיח שהסכום שיתקבל ממכירת הדירה יתרום באופן משמעותי לפירעון החובות, ושתועלת זו עולה על הנזק שייגרם לחייב ולמשפחתו מפינוי.
  • אין חלופה סבירה: יש להוכיח שלא ניתן לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעתה בחייב פחותה.
  • הבטחת דיור חלוף: יש להבטיח ליחיד ולבני משפחתו מקום מגורים סביר למשך לפחות 4 שנים (48 חודשים). [חריג, כאשר על הדירה קיימת משכנתה, הדיור החלוף יהיה בן 18 חודשים בלבד].

27. מהי "דירת מגורים יחידה"? האם דירה להשקעה מוגנת גם היא? 

לא. ההגנה המיוחדת בחוק חלה אך ורק על דירת המגורים שבה היחיד ומשפחתו מתגוררים בפועל. אם בבעלות היחיד דירה נוספת (להשקעה, למשל), היא אינה מוגנת ונחשבת לנכס רגיל בקופת הנשייה, שהנאמן רשאי וצריך לפעול למימושו לטובת הנושים.

28. מה קורה אם יש משכנתא על הדירה? 

קיומה של משכנתא מסבך את המצב. הבנק למשכנתאות הוא "נושה מובטח", כלומר יש לו שעבוד ספציפי על הדירה. לבנק יש זכות לממש את הדירה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, גם ללא קשר להליך חדלות הפירעון. במקרה כזה, תקופת הדיור החלוף שהחייב יהיה זכאי לה תהיה קצרה יותר, בדרך כלל 18 חודשים בלבד, בהתאם לחוק ההוצאה לפועל.

29. מה יקרה לכספי הפנסיה וקופות הגמל שלי? 

החוק מכיר בחשיבות החיסכון הפנסיוני ומעניק לו הגנה מיוחדת. ככלל, כספים שהופקדו לקופת גמל לקצבה אינם ניתנים למימוש על ידי הנאמן כל עוד לא הגיע המועד החוקי למשיכתם כקצבה. בית המשפט לא יאשר פדיון מוקדם של כספים אלו.

30. האם ישנם כספי פנסיה שכן ניתן לממש?

כן. ההגנה אינה מוחלטת וחלה בעיקר על רכיב התגמולים המיועד לקצבה חודשית. רכיבים אחרים עשויים להיות חשופים למימוש:

1. • כספי פיצויים: כספי פיצויים שהופקדו לקופה, ובמיוחד אם הם נזילים, נחשבים לנכס שניתן לממשו.
   • קרן השתלמות: קרן השתלמות, במיוחד אם היא נזילה, אינה נהנית מההגנה של כספי קצבה ונחשבת לנכס רגיל שניתן לממשו.
   • כספים שנצברו לאחר גיל הפרישה: אם היחיד כבר עבר את גיל הפרישה, בית המשפט יבחן את המקרה לגופו ויחליט איזה חלק יועבר לקופת הנשייה, תוך השארת סכום מחיה הולם.

31. אני משלם מזונות. האם ההליך פוטר אותי מהתשלום? 

לא, חד-משמעית לא. חוב מזונות (לילדים או לאישה) הוא חוב בעל מעמד מיוחד ומועדף בהליך חדלות פירעון.

1. • תשלום שוטף: היחיד חייב להמשיך ולשלם את דמי המזונות השוטפים כסדרם לאורך כל ההליך.
   • חוב עבר: חוב מזונות מהעבר נחשב ל"חוב בדין קדימה", כלומר הוא יקבל עדיפות בתשלום מתוך קופת הנשייה, לפני רוב הנושים האחרים.
   • ההפטר אינו חל על מזונות: צו ההפטר שניתן בסוף ההליך אינו פוטר את היחיד מחוב מזונות.

32. האם ניתן להפחית את תשלום המזונות במהלך ההליך? 

כן, באופן זמני. היחיד יכול להגיש לבית המשפט בקשה ל"קציבת מזונות" (בד"כ הבקשה מוגשת על ידי הנאמן ע"פ מצוות סעיף 179 לחוק), כלומר, להפחתה זמנית של התשלום החודשי לתקופת ההליך, בהתאם ליכולתו הכלכלית המצומצמת. בית המשפט יאזן בין צורכי הילדים לבין יכולותיו של החייב. חשוב להדגיש: הפחתה זו תקפה רק לתקופת ההליך, וההפרש נצבר כחוב שהיחיד יצטרך לשלם לאחר קבלת ההפטר.

33. מה קורה אם אני מקבל ירושה במהלך ההליך?

ירושה, כמו כל נכס אחר שמתקבל לידי היחיד עד למתן ההפטר, שייכת לקופת הנשייה. על היחיד חלה חובה מוחלטת לדווח לנאמן באופן מיידי על זכאותו לירושה. הנאמן יפעל למימוש חלקה של היחיד בירושה, והכספים יועברו לקופת הנשייה לחלוקה בין הנושים.

34.האם אני יכול לוותר על הירושה ("להסתלק") כדי שהיא לא תגיע לנושים?

לא. הסתלקות מירושה במהלך הליך חדלות פירעון תיחשב כ"הענקה אסורה" או פעולה בחוסר תום לב. לבית המשפט יש סמכות לבטל את ההסתלקות ולהורות על העברת חלקה של היחיד בירושה לקופת הנשייה.

חלק ב': לחייב בהליך – ניהול התהליך מהצו הראשון ועד להפטר

פרק 5: קבלת הצו לפתיחת הליכים ותקופת הביניים

מבוא: זהו השלב הראשון והרשמי בהליך. נסביר מהו "צו לפתיחת הליכים", מה הוא כולל, ומה קורה ב"תקופת הביניים" – תקופת הבדיקה האינטנסיבית.

35. הגשתי בקשה. תוך כמה זמן אקבל את הצו לפתיחת הליכים?

לאחר הגשת בקשה מלאה ותקינה, הממונה או רשם ההוצאה לפועל בוחן את הבקשה. תקופת הבחינה נמשכת בדרך כלל כ-30 יום, אך יכולה להתארך. במקרים רבים, הצו ניתן בתוך 30 עד 60 יום ממועד הגשת הבקשה.

36. מה יכלול הצו לפתיחת הליכים שאקבל?

הצו הוא מסמך רשמי המפרט את תחילת ההליך ואת החובות והזכויות הראשוניות. הוא יכלול, בין היתר, את הפרטים הבאים:

1. • הצהרה על פתיחת הליכי חדלות פירעון.
   • מינוי נאמן לניהול התיק.
   • קביעת צו תשלומים חודשי ראשוני.
   • פירוט ההגבלות המוטלות על היחיד.
   • הוראה על עיכוב כל ההליכים המשפטיים נגד היחיד.
   • חובת הגשת דוחות דו-חודשיים על הכנסות והוצאות.

37. מהי "תקופת הביניים" וכמה זמן היא נמשכת?

"תקופת הביניים" היא התקופה שבין מתן הצו לפתיחת הליכים לבין מתן הצו לשיקום כלכלי. תקופה זו נמשכת בדרך כלל כ-11 עד 13 חודשים, וזוהי תקופת בדיקה וחקירה אינטנסיבית שמטרתה לגבש תמונה מלאה על מצבו של היחיד.

38. מה קורה בפועל במהלך תקופת הביניים?

במהלך תקופת הביניים מתרחשים מספר תהליכים במקביל:

1. • היחיד: עומד בכל החובות שהוטלו עליו בצו, משלם את התשלום החודשי, חי תחת ההגבלות, ומגיש דוח מפורט על הכנסותיו והוצאותיו כל חודשיים.
   • הנאמן: עורך בדיקה מקיפה על נסיבות הסתבכותו של היחיד, מאתר את נכסיו, בוחן את פוטנציאל ההשתכרות שלו ועוקב אחר התנהלותו. (על מנת להכין דו"ח שיוגש לממונה ולבית המשפט).
   • הנושים: מגישים לנאמן "תביעות חוב" מפורטות ומגובות במסמכים בתוך 6 חודשים מיום פרסום הצו. (ליחיד ניתנת אפשרות להגיב לתביעות החוב ולתת דעתו עליהן, להתנגד וכיו"ב).
   • בדיקת תביעות החוב: הנאמן בודק כל תביעת חוב שהוגשה ומכריע בה.

39. מדוע תקופת הביניים כה חשובה להמשך ההליך?

תקופת הביניים היא למעשה תקופת מבחן קריטית עבור היחיד. התנהלותו ושיתוף הפעולה שלו בתקופה זו הם הבסיס שעליו יבנה הנאמן את המלצותיו. יחיד שישתף פעולה מלא, יגיש דוחות בזמן ויעמוד בתשלומים, יוכיח את תום ליבו ויגדיל את סיכוייו לקבל תוכנית שיקום הוגנת והפטר.

40. מהו דוח ממצאי הבדיקה שהנאמן מגיש?

לקראת סוף תקופת הביניים, הנאמן מגיש לממונה דוח מקיף המסכם את כל ממצאיו. הדוח כולל פירוט על נכסי היחיד, חובותיו, יכולת ההשתכרות שלו, נסיבות ההסתבכות והתנהלותו. דוח זה מהווה את התשתית העובדתית שעליה תתבסס הצעת הממונה לתכנית השיקום הכלכלי.

פרק 6: חובות, זכויות והתנהלות שוטפת מול הנאמן

מבוא: הנאמן הוא הדמות המרכזית שאיתה החייב נמצא בקשר שוטף. הבנת תפקידו, סמכויותיו וכיצד להתנהל מולו היא המפתח לצליחת ההליך.

41. מיהו הנאמן ומה תפקידו המדויק?

הנאמן הוא בעל תפקיד, לרוב עורך דין או רואה חשבון, המתמנה לנהל את תיק חדלות הפירעון של היחיד. תפקידו משולש:

1. • חקירה וגיבוש תשתית עובדתית: לבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד, את נסיבות קריסתו ואת תביעות החוב של הנושים.
   • ניהול קופת הנשייה: לרכז את נכסי היחיד ולנהל את הכספים הנכנסים מהתשלומים החודשיים.
   • פיקוח על יישום ההליך: לוודא שהיחיד עומד בחובותיו ובתנאי תוכנית השיקום.

42. האם הנאמן הוא "עורך הדין שלי" בהליך?

לא, וזו נקודה קריטית להבנה. הנאמן אינו מייצג את היחיד ואינו פועל למען האינטרסים שלו בלבד. תפקידו הוא לפעול באופן הוגן כלפי כל הצדדים. לכן, מומלץ ליחיד להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.

43. מהן החובות המרכזיות שלי כלפי הנאמן?

החובה המרכזית היא שיתוף פעולה מלא, שקוף ובתום לב. חובה זו כוללת:

1. • מסירת מידע ומסמכים: להמציא לנאמן כל מסמך או מידע שיידרש.
   • הגשת דוחות דו-חודשיים: להגיש דוח מפורט ומדויק על כלל הכנסות והוצאות משק הבית כל חודשיים.
   • דיווח על שינויים: לעדכן את הנאמן באופן מיידי על כל שינוי מהותי במצב (כגון שינוי במקום עבודה, עלייה בשכר, קבלת כספים וכו').

44. מהן סמכויותיו של הנאמן?

לנאמן יש סמכויות נרחבות לביצוע תפקידו. הוא רשאי, בין היתר:

1. • לדרוש מידע על היחיד מכל גורם.
   • לתפוס ולנהל את נכסי היחיד.
   • לנהל הליכים משפטיים בשם היחיד.
   • להכריע בתביעות חוב של נושים.

45. האם אני יכול לערער על החלטה של הנאמן?

כן. אם יחיד או נושה סבורים שהחלטה של הנאמן שגויה, הם רשאים להגיש בקשה מנומקת לשינוי או ביטול ההחלטה לגורם המפקח על הנאמן (הממונה או רשם ההוצאה לפועל).

46. כיצד נקבע גובה התשלום החודשי שאני נדרש לשלם?

גובה התשלום החודשי נקבע על בסיס "פוטנציאל ההשתכרות" של היחיד, בניכוי "דמי מחיה בכבוד" לו ולמשפחתו. המטרה היא לקבוע סכום ריאלי שהיחיד יכול לעמוד בו לאורך זמן, אך שישקף תרומה מרבית לקופת הנשייה.

47. האם גובה התשלום החודשי יכול להשתנות במהלך ההליך?

כן. אם חל שינוי מהותי בנסיבות (לטובה או לרעה), ניתן לבקש את שינוי גובה התשלום. בקשה לשינוי מוגשת לגורם המוסמך ומנומקת בראיות מתאימות, בצירוף תצהיר לאימות העובדות.

48. מהם הדוחות הדו-חודשיים ומה עליי לכלול בהם?

אחת החובות המרכזיות בהליך היא הגשת דוח מפורט כל חודשיים על ההתנהלות הכלכלית של משק הבית. הדוח צריך לכלול:

1. • פירוט כל ההכנסות: משכורת, קצבאות, פנסיה, דמי שכירות וכל מקור הכנסה אחר.
   • פירוט כל ההוצאות: שכר דירה/משכנתא, ארנונה, חשמל, מים, מזון, תחבורה, חינוך וכו'.
   • צירוף אסמכתאות: יש לצרף לדוח מסמכים תומכים כמו תלושי שכר ודפי חשבון בנק.

49. מה יקרה אם לא אגיש דוחות או לא אעמוד בתשלומים?

אי-עמידה בחובות אלו היא הפרה חמורה של תנאי ההליך. הנאמן יתריע, ואם ההפרה תימשך, הוא ידווח על כך לממונה ולבית המשפט. התוצאות עלולות להיות חמורות, החל מהארכת תקופת התשלומים, ועד כדי ביטול ההליך כולו. ביטול ההליך מחזיר את החייב לנקודת ההתחלה, כאשר כל החובות חוזרים במלואם והליכי הגבייה חוזרים (בדרך כלל באמצעות ההוצאה לפועל וללא כל הגנה לחייב).

פרק 7: תכנית השיקום הכלכלי וההכשרה הפיננסית

מבוא: זהו לב ליבו של ההליך – השלב הארוך שבו החייב משלם חלק מחובותיו ולומד כיצד להתנהל נכון בעתיד. נסביר כיצד נקבעת התוכנית ומה כוללת ההכשרה.

50. מהו "צו לשיקום כלכלי"?

צו לשיקום כלכלי הוא הצו שניתן על ידי בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל לאחר סיום תקופת הביניים. הוא מהווה את "מפת הדרכים" לסיום ההליך וקובע באופן סופי את התנאים שעל היחיד לעמוד בהם כדי לקבל הפטר בסוף הדרך.

51. מה קובע הצו לשיקום כלכלי?

הצו מפרט את כל מרכיבי תוכנית הפירעון והשיקום. הוא כולל בדרך כלל:

1. • תכנית התשלומים: קביעת הסכום המדויק של התשלום החודשי ותקופת התשלומים (בדרך כלל 3 עד 4 שנים).
   • מימוש נכסים: הוראות לגבי נכסים שיש לממש.
   • המשך ההגבלות: קביעה אילו מההגבלות שהוטלו על היחיד ימשיכו לחול בתקופת השיקום.
   • חובת הכשרה כלכלית: האם לחייב את היחיד להשתתף ולהשלים בהצלחה קורס להתנהלות כלכלית נכונה.
   • חובות שאינם ברי הפטר: פירוט החובות הספציפיים (כמו מזונות) שההפטר לא יחול עליהם.

52. כמה זמן נמשכת תכנית השיקום הכלכלי?

תקופת התשלומים שנקבעת בצו לשיקום כלכלי היא בדרך כלל שלוש שנים. יחד עם תקופת הביניים (כשנה), משך ההליך הכולל מרגע מתן הצו לפתיחת הליכים ועד לקבלת ההפטר הוא כארבע שנים. [בפרקטיקה נקבעות תקופות תשלומים של כ 3-4 שנים בממוצע בנוסף לתקופת הביניים].

53. מהי "הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה" והאם אני חייב להשתתף בה?

ההכשרה הכלכלית היא מרכיב חובה בתוכנית השיקום רק אם כך קבע בית המשפט. זוהי תוכנית לימודים שמטרתה להקנות ליחיד ידע וכלים מעשיים לניהול פיננסי נבון, כדי למנוע הישנות של המשבר בעתיד. ההשתתפות בהכשרה אינה המלצה אלא חובה, והשלמתה בהצלחה היא תנאי לקבלת ההפטר.

54. מה לומדים בהכשרה הכלכלית?

ההכשרה עוסקת במגוון נושאים מעשיים:

• • בניית תקציב משפחתי וניהולו.
  • צרכנות נבונה והימנעות מהוצאות מיותרות.
  • הבנת מושגים פיננסיים בסיסיים.
  • שינוי הרגלים ודפוסי התנהגות כלכליים.

55. כיצד נרשמים להכשרה ומה קורה אם לא משלימים אותה?

ההפניה להכשרה נעשית באופן אוטומטי לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי. היחיד נדרש להירשם לקורס דרך פורטל מקוון ייעודי. יחיד שלא ישלים את דרישות ההכשרה לא יהיה זכאי לקבל הפטר.

פרק 8: סיום ההליך, קבלת ההפטר והחריגים

מבוא: קו הסיום של ההליך. נסביר מהו "הפטר", מה משמעותו, באילו תנאים הוא ניתן, וחשוב מכל – מאילו חובות הוא אינו פוטר.

56. מהו "הפטר" ומה משמעותו?

הפטר הוא צו שיפוטי הניתן בסיום הליך חדלות הפירעון, אשר פוטר את היחיד באופן סופי מכל חובות העבר שלו שנוצרו לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. זהו למעשה "איפוס" של החובות, המאפשר ליחיד לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים. עם קבלת ההפטר, מוסרות גם כל ההגבלות שהוטלו על היחיד במהלך ההליך.

57. מתי מקבלים את ההפטר?

ההפטר ניתן לאחר שהיחיד עמד בכל תנאי הצו לשיקום כלכלי, השלים את מלוא תקופת התשלומים שנקבעה לו ושיתף פעולה באופן מלא עם הנאמן והממונה. בדרך כלל, הדבר קורה כשלוש שנים לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי, או כארבע שנים מתחילת ההליך.

58. האם ההפטר מוחק את כל החובות שלי?

לא. ההפטר חל על רוב החובות, אך ישנם מספר חובות ספציפיים שהחוק קובע כי אינם ברי הפטר. חובות אלו ימשיכו לחול על היחיד גם לאחר סיום ההליך:

1. • חוב מזונות: כפי שהוסבר, חוב מזונות אינו נמחק.
   • תשלום עונשי: קנסות מנהליים או פליליים.
   • חוב שנוצר במרמה או כתוצאה מעבירה פלילית: חוב שנוצר ממעשה גניבה, תרמית, עבירת מין או אלימות חמורה.

59. מהו "הפטר לאלתר"?

"הפטר לאלתר" הוא הפטר הניתן ליחיד באופן מיידי עם מתן הצו לשיקום כלכלי, ללא צורך בתקופת תשלומים נוספת. זהו מצב חריג, השמור למקרים שבהם כושר ההשתכרות של היחיד הוא אפסי ואין תועלת כלכלית לנושים מהמשך ניהול ההליך.

60. האם ניתן לבטל הפטר לאחר שניתן?

כן. בית המשפט רשאי, בכל עת, לבטל את ההפטר למפרע אם מתגלה שהיחיד פעל בחוסר תום לב קיצוני, למשל, אם התגלה שהסתיר נכסים משמעותיים.

חלק ג': לנושה – כיצד לפעול כשחייב נכנס להליך חדלות פירעון

פרק 9: צעדים ראשונים וזכויות יסוד של הנושה

מבוא: קיבלתם הודעה שהחייב שלכם פתח בהליך חדלות פירעון. כל פעולות הגבייה נעצרות. מה עושים עכשיו? פרק זה ינחה את הנושה בצעדים הראשונים והקריטיים.

61. נודע לי שהחייב שלי פתח בהליך חדלות פירעון. מה המשמעות עבורי?

המשמעות המיידית היא שחל "עיכוב הליכים" גורף. מרגע זה, אסור לך להמשיך או לפתוח בכל הליך גבייה עצמאי נגד החייב. כל פעולות הגבייה מרוכזות כעת תחת הנאמן. הדרך היחידה שלך לקבל תשלום כלשהו היא להשתתף בהליך חדלות הפירעון באופן מסודר.

62. כל הליכי ההוצאה לפועל שלי נעצרו. מה עליי לעשות כדי לגבות את החוב?

הפעולה החשובה והדחופה ביותר היא להגיש "תביעת חוב" לנאמן שמוּנה בתיק. זוהי הדרך הפורמלית היחידה להכיר בחוב במסגרת ההליך. נושה שנודע לו על הליך שפתח החייב ושלא יגיש תביעת חוב במועד, לא ייכלל ברשימת הנושים ולא יקבל כל תשלום, וכך חובו יימחק למעשה.

63. תוך כמה זמן עליי להגיש את תביעת החוב?

יש להגיש את תביעת החוב בתוך שישה חודשים מהיום שבו פורסמה הודעה על מתן הצו לפתיחת הליכים. זהו מועד קריטי וקשיח. (מועד הפרסום הוא גם המועד בו נודע לנושה על אודות ההליך, בד"כ במסירה של הצו בדואר, או דרך בא כוחו המייצג אותו בתיק ההוצאה לפועל).

64. כיצד מגישים תביעת חוב?

את תביעת החוב יש להגיש על גבי טופס ייעודי, באופן מקוון דרך אתר הממונה. לתביעה יש לצרף את כל המסמכים המוכיחים את קיום החוב וגובהו, ותצהיר המאמת את העובדות. הגשת התביעה כרוכה בתשלום אגרה סמלית.

65. אני סבור שהחייב שלי מבריח נכסים. האם אני יכול לפתוח נגדו בהליך חדלות פירעון?

כן. נושה יכול ליזום הליך חדלות פירעון נגד חייב, בתנאים מסוימים הקבועים בחוק. התנאי הבסיסי הוא שהחוב עומד על סכום מינימלי (כ-86,167 ש"ח, נכון ל-2025). במקרים של חשש להברחת נכסים, ניתן להגיש בקשה גם אם מועד פירעון החוב טרם הגיע.

66. מהם היתרונות בפתיחת הליך על ידי נושה?

פתיחת הליך על ידי נושה יכולה להיות כלי יעיל במצבים הבאים:

• • חייב לא משתף פעולה: כאשר חייב מתחמק מתשלום ומהליכי גבייה רגילים.
  • חשש להברחת נכסים: ההליך ממנה נאמן שיכול לחקור ולאתר נכסים שהוברחו.
  • ריבוי נושים: ההליך מרכז את כל הנושים יחד ומבטיח חלוקה שוויונית והוגנת של נכסי החייב.

67. מהם הסיכונים בפתיחת הליך על ידי נושה?

הסיכון המרכזי הוא שההליך יוביל בסופו של דבר למתן הפטר לחייב, שימחק את יתרת החוב כלפיך. כמו כן, ההליך כרוך בעלויות ובזמן.

68. החייב הגיש התנגדות לבקשה שלי לפתוח נגדו בהליכים. מה עכשיו?

אם החייב מגיש התנגדות מנומקת, בית המשפט יקיים דיון ויבחן את טענות שני הצדדים. על הנושה יהיה להוכיח לבית המשפט כי תנאי החוק לפתיחת הליכים אכן מתקיימים.

פרק 10: הגשת תביעת חוב והבנת סדר הנשייה

מבוא: לא כל החובות שווים בעיני החוק. פרק זה יסביר כיצד להגיש תביעת חוב בצורה נכונה ויפרט את היררכיית החובות ("סדר הנשייה"), שתקבע את סיכויי הנושה לקבל את כספו.

69. מהם סוגי הנושים השונים, ומה ההבדל ביניהם?

החוק מחלק את הנושים לשלוש קטגוריות עיקריות:

1. • נושים מובטחים: נושים שיש להם בטוחה ספציפית לחובם (למשל, בנק שהעניק משכנתא על דירה, חברת מימון שנתנה הלוואה לרכישת רכב ונרשם לטובתה שעבוד). הם נמצאים בראש סדר העדיפויות.
   • נושים בדין קדימה: נושים שהחוק מעניק להם עדיפות משיקולים חברתיים, גם אם אין להם בטוחה. קבוצה זו כוללת חובות מזונות, שכר עבודה ומיסים מסוימים.
   • נושים כלליים (בלתי מובטחים): כל שאר הנושים, שאין להם בטוחה או מעמד של דין קדימה. זוהי הקבוצה הגדולה ביותר, הכוללת ספקים, חברות אשראי והלוואות אישיות.

70. מהו "סדר הנשייה" וכיצד הוא עובד?

"סדר הנשייה" הוא סדר העדיפויות שלפיו מחולקים הכספים מקופת הנשייה. הכספים מחולקים "מלמעלה למטה". הסדר הוא כדלקמן:

1. 1. נושים מובטחים: מקבלים את כספם ממימוש הנכס המשועבד להם.
   2. הוצאות ההליך: שכר טרחת הנאמן ועלויות ניהול התיק.
   3. נושים בדין קדימה: מקבלים את חלקם מהכספים שנותרו.
   4. נושים כלליים: מתחלקים באופן יחסי במה שנותר לאחר שכל הקבוצות שמעליהם קיבלו את המגיע להם.

המשמעות היא שסיכוייו של נושה כללי לקבל החזר משמעותי תלויים בכמות הכספים שיישארו בקופה לאחר תשלום לנושים המועדפים.

71. אני נושה מובטח (יש לי משכנתא על דירת החייב). מהן זכויותיי?

לנושה מובטח יש מעמד חזק במיוחד. הוא אינו כפוף לעיכוב ההליכים הכללי, ובדרך כלל רשאי לפעול למימוש הנכס המשועבד לו כדי לגבות את חובו. אם הסכום נמוך מהחוב, יתרת החוב תטופל כחוב רגיל בהליך.

72. החוב שלי הוא בגין אי-תשלום מזונות. מה מעמדי?

כפי שהוסבר, חוב מזונות הוא "חוב בדין קדימה". משמעות הדבר היא שתקבל עדיפות גבוהה בקבלת כספים מקופת הנשייה, לפני כל הנושים הכלליים. חשוב מאוד להגיש תביעת חוב מסודרת. בנוסף, צו ההפטר שיקבל החייב לא יחול על חוב המזונות.

73. החוב שלי הוא חוב ארנונה/מס הכנסה. מה מעמדי?

חובות לרשויות המס ולרשות המקומית, עד גובה מסוים ובכפוף לתנאים, נהנים גם הם ממעמד של "דין קדימה". המשמעות היא שהרשות תקבל עדיפות על פני נושים כלליים. בניגוד לחוב מזונות, חובות אלו הם ברי-הפטר. [נא לשים לב שקנסות לרשויות מקומיות – קנסות משטרה וכיו"ב – לא נכללים במסגרת ההליך ולא יינתן בגינם הפטר].

74. מה קורה אם הנאמן דוחה את תביעת החוב שלי או מאשר סכום נמוך יותר?

לנושה יש זכות להגיש ערעור על החלטת הנאמן לבית המשפט הדן בתיק [מוכרת גם פרקטיקה בה ניתן לפנות לנאמן על מנת לבצע עיון חוזר בהחלטתו לפני הגשת הערעור]. בית המשפט יבחן את הטענות ויכריע בסוגיה.

פרק 11: השתתפות פעילה בהליך ואסיפות נושים

מבוא: לנושה יש זכות להיות מעורב בהליך, להשמיע את קולו ולהשפיע על החלטות. פרק זה יסביר כיצד.

75. מהי "אסיפת נושים" ומה מטרתה?

אסיפת נושים היא התכנסות של נושי החייב, אותה מכנס הנאמן, כדי לדון בענייני ההליך, לשמוע את עמדתם ולקבל החלטות מסוימות. מטרת האסיפה היא לאפשר לנושים להיות מעורבים ולהשפיע על ניהול ההליך.

76. מי רשאי להשתתף ולהצביע באסיפת נושים?

כל נושה שהגיש תביעת חוב רשאי להשתתף באסיפה. זכות ההצבעה ניתנת בדרך כלל רק לנושים הכלליים שהגישו תביעת חוב שאושרה.

77. כיצד מתקבלות החלטות באסיפת נושים?

החלטות באסיפת נושים מתקבלות בדרך כלל על פי רוב של ערך תביעות החוב של הנושים המשתתפים בהצבעה. להחלטות מסוימות, כמו אישור הסדר נושים, נדרש רוב מיוחד. [לשים לב שקיימים שני סוגי רוב נדרשים במצטבר; רוב מניין {לפחות 51% מהנושים}, רוב ערך {51% מהנושים אשר מחזיקים לפחות 75% מערך החובות בהליך כולו}]

78. מהי מידת ההשפעה של החלטות אסיפת הנושים?

להחלטות אסיפת הנושים יש משקל משמעותי, אך הן אינן מחייבות את הנאמן או את בית המשפט באופן אוטומטי. עם זאת, עמדה אחידה ונחרצת של רוב הנושים היא כלי השפעה חזק.

79. מהי "ועדת נושים"?

במקרים מורכבים, בית המשפט רשאי למנות "ועדת נושים", המורכבת ממספר מצומצם של נושים המייצגים את כלל הנושים הבלתי מובטחים. הוועדה פועלת באופן שוטף מול הנאמן, מפקחת על פעולותיו ומביעה את עמדת הנושים.

80. האם כדאי לי להשתתף באסיפות נושים?

ההשתתפות מומלצת, במיוחד אם החוב כלפיך משמעותי. ההשתתפות מאפשרת לך להישאר מעודכן, להשמיע את עמדתך, ולהתארגן יחד עם נושים אחרים כדי להגן על האינטרסים המשותפים.

פרק 12: מימוש החוב וסיום ההליך מנקודת מבט הנושה

מבוא: כיצד ומתי הנושה מקבל את כספו ("דיבידנד"), ומה קורה בסיום ההליך.

81. מהו "דיבידנד" ומתי אקבל אותו?

"דיבידנד" הוא התשלום שהנושה מקבל על חשבון החוב מתוך הכספים שנצברו בקופת הנשייה. חלוקת הדיבידנד מתבצעת בדרך כלל לקראת סוף ההליך. לעיתים, הנאמן יכול לבצע חלוקת ביניים גם במהלך ההליך.

82. כמה כסף אקבל בסופו של דבר?

התשובה תלויה במעמדך כנושה ובסך הנכסים בקופת הנשייה.

• • נושה מובטח: יקבל את מלוא חובו, עד לגובה שווי הנכס המשועבד.
  • נושה בדין קדימה: סיכוייו לקבל חלק משמעותי מחובו גבוהים יחסית.
  • נושה כללי: יקבל אחוז מסוים מהחוב שלו, המחושב על ידי חלוקת סך הכספים שנותרו בקופה.

83. החייב קיבל הפטר. האם אני יכול לתבוע אותו על יתרת החוב?

לא (למעט חובות שאינם ברי הפטר כמו מזונות). מרגע שניתן לחייב צו הפטר, יתרת החוב כלפיך נמחקת באופן סופי.

84. גיליתי שהחייב הסתיר נכסים לאחר שקיבל הפטר. האם יש מה לעשות?

כן. אם מתגלות עובדות חדשות המעידות על חוסר תום לב, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לביטול ההפטר. אם בית המשפט יקבל את הבקשה, ההפטר יבוטל, והנאמן יפעל למימוש הנכס שהוסתר.

חלק ד': החיים אחרי ההפטר – בניית עתיד כלכלי יציב

פרק 13: שיקום דירוג האשראי והתנהלות פיננסית נבונה

מבוא: קבלת ההפטר היא תחילתה של דרך חדשה. פרק זה יספק מדריך מעשי לשיקום החיים הפיננסיים, בניית דירוג אשראי חיובי והבטחה שהמשבר לא יחזור על עצמו.

85. קיבלתי הפטר. מה הצעד המעשי הראשון שעלי לעשות?

הצעד הראשון הוא לוודא שכל ההליכים הישנים אכן נסגרו. יש לפנות ללשכות ההוצאה לפועל עם עותק של צו ההפטר כדי לדאוג לסגירה פיזית של כל התיקים. במקביל, יש לעדכן את הבנקים וגופים פיננסיים אחרים כדי "לנקות" את הרישומים אצלם.

86. כמה זמן יישאר רישום שלילי עליי במאגרי נתוני האשראי?

מידע על הליך חדלות פירעון נשמר במאגרי נתוני האשראי כמו BDI למשל למשך מספר שנים גם לאחר קבלת ההפטר. על פי חוק נתוני אשראי, המידע נשמר במאגר לתקופה של 3 שנים ממועד הדיווח. במהלך תקופה זו, דירוג האשראי יהיה נמוך ויכולתך לקבל הלוואות תהיה מוגבלת.

87. כיצד אוכל להתחיל לבנות מחדש את דירוג האשראי שלי?

בניית דירוג אשראי מחדש היא תהליך הדרגתי הדורש סבלנות ומשמעת. הנה מספר צעדים מומלצים:

• • ניהול תקציב קפדני: בנה תקציב ריאלי, עקוב אחר הכנסות והוצאות, והימנע מחריגות.
  • תשלום חשבונות בזמן: הקפד לשלם את כל החשבונות במלואם ובמועדם.
  • שימוש מבוקר באשראי: לאחר תקופה של התנהלות תקינה, פנה לבנק בבקשה לקבל כרטיס אשראי עם מסגרת נמוכה מאוד, או כרטיס אשראי מובטח.
  • בניית קרן חירום: התחל לחסוך, גם בסכומים קטנים, לקרן חירום שתמנע ממך לקחת הלוואות חדשות במקרה חירום.

88. האם אוכל לקבל משכנתא או הלוואה גדולה לאחר הפטר?

בטווח הקצר והבינוני, הדבר יהיה קשה עד בלתי אפשרי. יידרשו מספר שנים של התנהלות כלכלית יציבה ומוכחת, שיפור הדרגתי בדירוג האשראי וצבירת הון עצמי, לפני שגוף פיננסי יסכים להעניק הלוואה גדולה.

89. מהי הטעות הנפוצה ביותר שאנשים עושים לאחר קבלת הפטר?

הטעות הנפוצה ביותר היא חזרה לדפוסי ההתנהגות הכלכליים שהובילו למשבר מלכתחילה. קבלת ההפטר עלולה ליצור תחושת הקלה ואופוריה, שמובילה לחוסר זהירות ולקיחת הלוואות חדשות. השיקום הכלכלי האמיתי מתחיל ביום שאחרי ההפטר ודורש יישום מתמיד של עקרונות ניהול פיננסי אחראי.

פרק 14: שאלות נוספות לחייב המתלבט

90. האם יש הבדל בהליך בין שכיר לעצמאי?

עקרונות ההליך זהים, אך ישנם הבדלים פרקטיים. שכיר נדרש להמציא תלושי שכר, בעוד שעצמאי נדרש להציג דוחות רווח והפסד ודיווחים למע"מ ולמס הכנסה. המשך הפעלת עסק עצמאי במהלך ההליך דורש אישור מיוחד וניהול תחת פיקוח.

91. יש לי חובות שנוצרו עקב ערבות שחתמתי לחבר. האם גם חובות כאלה נכללים בהליך?

כן. חוב שנוצר מערבות נחשב לחוב לכל דבר ועניין, וניתן לכלול אותו במסגרת בקשה להליכי חדלות פירעון.

92. האם אני יכול לבחור אילו חובות לכלול בהליך ואילו לא?

לא. אחד מעקרונות היסוד של ההליך הוא שקיפות מלאה וטיפול כולל בכל חובות העבר. על היחיד חלה חובה להצהיר על כל חובותיו.

93. מה קורה אם בן/בת הזוג שלי ואני נמצאים יחד בחובות?

אם שני בני הזוג צברו חובות משותפים, הם יכולים להגיש שתי בקשות נפרדות לפתיחת הליכים. לאחר מתן הצווים, ניתן בדרך כלל להגיש בקשה לנהל את התיקים במשותף ("איחוד הליכים").

94. האם ההליך יפגע בילדיי?

להליך חדלות פירעון יש השפעות עקיפות על הילדים, שכן רמת החיים של המשפחה תרד בהכרח. עם זאת, חשוב לזכור שהחוק נועד לייצב את המצב הכלכלי של המשפחה בטווח הארוך. בסופו של דבר, הורה שיוצא ממעגל החובות ומגיע ליציבות כלכלית, מספק עתיד טוב ובטוח יותר לילדיו.

95. האם ישנה אפשרות לקבל סיוע משפטי בחינם?

כן. יחידים העומדים בקריטריונים של זכאות כלכלית יכולים לקבל ייצוג משפטי חינם מהלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים. [לקוחות אשר מגיעים למשרד ולאחר בדיקה עולה כי הם זכאים לסיוע משפטי, מומלץ להם לפנות לקבלת סיוע מאת משרד המשפטים]. גילוי נאות: משרדו של מחבר המאמר מייצג חייבים ויחידים גם מטעם הסיוע המשפטי.

פרק 15: שאלות נוספות לחייב בהליך

96. מהי חקירת יכולת על ידי הנאמן ומה שואלים בה?

חקירת יכולת היא פגישה או שיחה שהנאמן עורך עם היחיד כדי לברר לעומק את מצבו הכלכלי, נסיבות הסתבכותו ואורח חייו. הנאמן עשוי לשאול שאלות מפורטות על מקום העבודה, הכנסות, הוצאות, נכסים שהיו בבעלותך בעבר והסיבות שהובילו ליצירת החוב.

97. האם מותר לי לקבל מתנות כספיות ממשפחה במהלך ההליך?

עליך לדווח לנאמן על כל מתנה או סיוע כספי שאתה מקבל. סיוע קבוע ומשמעותי עשוי להיחשב כהכנסה נוספת ולהשפיע על גובה התשלום החודשי.

98. מה קורה אם אני מקבל החזר מס במהלך ההליך?

החזר מס, כמו כל הכנסה או נכס אחר, שייך לקופת הנשייה. עליך לדווח על כך לנאמן, והסכום יועבר לקופה לטובת הנושים.

99. הנאמן מבקש ממני מסמכים שאין לי. מה לעשות?

עליך לעשות כל מאמץ סביר להשיג את המסמכים הנדרשים. אם מסמך מסוים אבד או אינו בר השגה, עליך להסביר זאת לנאמן בכתב ולצרף תצהיר.

100. האם אני יכול להקדים תשלומים כדי לסיים את ההליך מוקדם יותר?

כן. ניתן להגיש בקשה להקדמת תשלומים ולקיצור תקופת השיקום. בית המשפט יאשר זאת, בדרך כלל, אם ישתכנע שהכסף מגיע ממקור חיצוני.

101. מה קורה אם אני לא מסתדר עם הנאמן שלי?

אם מתעוררת מחלוקת מקצועית, יש להעלות את הדברים על הכתב ולנמק את עמדתך. אם אתה מרגיש שהנאמן פועל באופן לא תקין, אתה רשאי להגיש תלונה מנומקת לממונה על הליכי חדלות פירעון, אשר אחראי לפיקוח על פעילות הנאמנים.

פרק 16: שאלות נוספות לנושה

102. אני נושה יחיד של החייב. האם כדאי לי לפתוח נגדו בהליך?

זו החלטה אסטרטגית. אם החוב גדול, ואתה יודע שלחייב יש נכסים, פתיחת הליך יכולה להיות הדרך היחידה לגבות לפחות חלק מהחוב. אם לחייב אין נכסים, ההליך עלול להסתיים בהפטר שימחק את חובו. יש להתייעץ עם עורך דין כדי להעריך את סיכויי הגבייה.

103. האם אני יכול להתנגד להסדר נושים שהחייב מציע?

כן. הסדר נושים דורש אישור של רוב מיוחד של הנושים. אם אתה מתנגד, אתה יכול להצביע נגדה באסיפת הנושים.

104. כיצד אוכל לעקוב אחר התקדמות התיק?

ניתן לאתר מידע בסיסי על תיקי חדלות פירעון במערכת המקוונת של הממונה. כנושה שהגיש תביעת חוב, אתה זכאי לקבל עדכונים מהנאמן בשלבים מהותיים של ההליך; בנוסף ניתן להיעזר בשירותיו של עו"ד על מנת להוסיף ייצוג בתיק בית המשפט בו מתנהל תיקו של היחיד.

105. האם אני יכול לדבר ישירות עם החייב ולנסות להגיע איתו להסדר צדדי?

לא. מרגע שנפתח ההליך, כל התקשורת וההסדרים בנוגע לחובות העבר חייבים לעבור דרך הנאמן. ניסיון להגיע להסדר צדדי ייחשב כ"העדפת נושים" אסורה.

106. החייב חייב לי כסף על סחורה שסיפקתי לו ממש לפני פתיחת ההליך. האם יש לי מעמד מיוחד?

בדרך כלל לא. חוב לספק ייחשב כחוב כללי, גם אם נוצר בסמוך לפתיחת ההליכים.

107. מה ההבדל בין הליך של יחיד להליך של חברה (תאגיד)?

העקרונות דומים, אך ישנם הבדלים מהותיים. בהליך של תאגיד, המטרה יכולה להיות שיקום או פירוק. בסוף הליך פירוק, התאגיד חדל מלהתקיים. בהליך של יחיד, המטרה היא תמיד שיקום אישי.

פרק 17: שאלות כלליות נוספות

108. מה קורה לחובות בחו"ל?

הליך חדלות פירעון בישראל חל, ככלל, על נכסי החייב וחובותיו בישראל. להפטר שניתן בישראל לא יהיה תוקף אוטומטי במדינה אחרת.

109. האם אני יכול להגיש בקשה לחדלות פירעון בפעם השנייה בחיי?

החוק אינו אוסר זאת, אך בקשה שנייה תיבחן בקפידה רבה. בית המשפט יבדוק מדוע ההליך הראשון לא הוביל לשיקום כלכלי. קבלת הפטר שני תהיה קשה יותר.

110. מה קורה אם אני נפטר במהלך ההליך?

אם יחיד נפטר לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, ההליך יימשך כ"הליך חדלות פירעון של עיזבון". הנאמן ימשיך לרכז את נכסי העיזבון ולחלקם לנושים, אך לא יוטלו חובות על היורשים באופן אישי.

111. האם המידע על ההליך שלי חשוף לציבור?

כן, במידה מסוימת. פרסום על מתן צו לפתיחת הליכים ומידע בסיסי על התיק זמינים במאגרים מקוונים של הממונה.

112. האם יש הגבלת זמן על ההליך?

כן, וזהו אחד החידושים המרכזיים בחוק החדש. ההליך קצוב בזמן (סעיף 163 לחוק) ונועד להסתיים תוך כארבע שנים, בניגוד להליכי פשיטת הרגל הישנים שיכלו להימשך שנים רבות, שכן לא הופיעה בפקודה הגבלת זמן).

113. מה קורה לחובות שהתיישנו?

אם נושה מגיש תביעת חוב בגין חוב שהתיישן, החייב יכול להעלות טענת התיישנות. במקרה כזה, הנאמן צפוי לדחות את תביעת החוב.

114. האם ההליך משפיע על קצבאות הביטוח הלאומי שלי?

קצבאות מסוימות מהמוסד לביטוח לאומי נחשבות ל"כספים מוגנים" ולא ניתן לעקל אותן. עם זאת, יש לדווח על קבלתן בדוחות הדו-חודשיים, שכן הן מהוות חלק מהכנסת משק הבית. [בפסיקה הוכרו חריגים לעניין זה, כאשר מדובר על קצבה גבוהה במיוחד המשולמת ליחיד].

115. חתמתי ערבות לחייב שנכנס להליך. מה זה אומר לגביי? 

הליך חדלות הפירעון של החייב העיקרי אינו פוטר את הערב מהתחייבותו. הנושה רשאי להמשיך ולפעול נגדך לגביית החוב.

116. האם אני יכול לעבור דירה במהלך ההליך?

כן, אך עליך לעדכן את הנאמן באופן מיידי על כל שינוי בכתובת המגורים.

117. האם אני יכול להחזיק רכב במהלך ההליך?

החזקת רכב תאושר רק אם הוא חיוני לעבודתו או לחייו של היחיד או מסיבות רפואיות מוצדקות, ובתנאי ששווי הרכב סביר ועלויות האחזקה שלו אינן פוגעות ביכולת התשלום לקופת הנשייה. רכב יוקרה ייחשב לנכס שיש לממשו.

118. מה קורה אם אני זוכה בלוטו במהלך ההליך?

זכייה בלוטו, כמו ירושה או מתנה, היא נכס לכל דבר. עליך לדווח על כך מיד לנאמן. כספי הזכייה יועברו לקופת הנשייה, וישמשו תחילה לפירעון מלוא החובות לנושים.

119. האם נושה יכול להתנגד למתן הפטר בסוף ההליך?

כן. לפני מתן ההפטר, ניתנת לנושים הזדמנות להגיש התנגדות מנומקת. נושה יכול להתנגד אם הוא סבור שהחייב פעל בחוסר תום לב, הסתיר נכסים או לא עמד בתנאי תוכנית השיקום.

120. קיבלתי הפטר. האם אני יכול לחזור ולהשתמש בכרטיס אשראי רגיל?

עם קבלת ההפטר, כל ההגבלות מוסרות, ובאופן תיאורטי אתה יכול לפנות לבנק ולבקש כרטיס אשראי. עם זאת, סביר להניח שבשל דירוג האשראי הנמוך, הבנקים יהססו לאשר לך כרטיס אשראי רגיל במשך תקופה ארוכה. הדרך הטובה ביותר היא להתחיל עם כרטיס דביט או כרטיס אשראי מובטח, ולהוכיח התנהלות אחראית.

מסקנות

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי מהווה מהפכה של ממש בטיפול במשברים כלכליים בישראל. הוא מסמן מעבר מפילוסופיה של ענישה לתפיסה שיקומית, הרואה בהחזרתו של החייב למעגל היצרנות ערך עליון.

עבור החייב, ההליך מציע הזדמנות אמיתית לפתוח דף חדש, אך זוהי אינה "מתנת חינם". ההליך דורש שקיפות מוחלטת, שיתוף פעולה מלא ומוכנות לעבור תהליך אישי של שינוי הרגלים כלכליים.

עבור הנושה, ההליך דורש שינוי גישה מפעולות גבייה אגרסיביות להשתתפות מסודרת במערכת קולקטיבית. אף שהתוצאה היא לרוב קבלת חלק בלבד מהחוב, ההליך מספק ודאות, סופיות ומבטיח חלוקה הוגנת של המשאבים המוגבלים.

החוק שואף ליצור איזון עדין: הוא מעניק לחייב רשת ביטחון ודרך מוצא ממעגל החובות, תוך הגנה על צרכיו הבסיסיים, ובמקביל הוא מכיר בזכותם הלגיטימית של הנושים לקבל בחזרה את כספם. הצלחת החוק בטווח הארוך תימדד לא רק במספר החייבים שיקבלו הפטר, אלא בשיעור אלו שיצליחו, בזכות הכלים שקיבלו, להישאר יציבים כלכלית.

הערה: המידע המובא לעיל מבוסס על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. הסכומים המצוינים (כגון ספי חוב) מתעדכנים מעת לעת ויש לבדוק את הסכומים העדכניים במועד הרלוונטי.

מדריך זה נועד למתן מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

כל מקרה נבחן לגופו, ומומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום לפני נקיטת כל פעולה.

בברכת כל טוּב והצלחה.