מדריך מקיף להסדרי נושים ושיקום כלכלי על פי חוק חדלות הפירעון בישראל

מדריך מקיף להסדרי נושים ושיקום כלכלי על פי חוק חדלות הפירעון בישראל

חלק I: עקרונות יסוד והמסגרת המשפטית

פרק 1: המהפכה התפיסתית: מפשיטת רגל לשיקום

1.1 מבוא: מטרות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), מהווה רפורמה מקיפה ומהפכה תפיסתית בדיני חדלות הפירעון בישראל. החוק, שנכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019, החליף את פקודת פשיטת הרגל המנדטורית ויצר מסגרת משפטית מודרנית, אשר שמה דגש על שיקום כלכלי ולא על ענישה. סעיף 1 לחוק מגדיר את מטרותיו באופן מפורש, ובראשן: "להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב", "להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים", ו"לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".

השינוי הפילוסופי מהותי: בעוד שהדין הקודם התמקד במימוש מהיר של נכסים וב"ענישת" החייב, החוק החדש מכיר בכך שחדלות פירעון אינה בהכרח כישלון מוסרי, אלא לעיתים קרובות תוצאה של נסיבות כלכליות ("תאונה כלכלית"). על כן, הוא מעניק עדיפות למסלולים המאפשרים לחייב, בין אם יחיד ובין אם תאגיד, להבריא את עסקיו, להסדיר את חובותיו ולשוב למעגל הפעילות הכלכלית באופן יצרני. תפיסה זו רואה ערך לא רק בשיקום החייב עצמו, אלא גם בתועלת הכלכלית והחברתית הרחבה יותר הנובעת מכך, כגון שמירה על מקומות עבודה והמשך פעילות עסקית.

1.2 עקרון תום הלב (תום לב) כשער כניסה

עקרון תום הלב מהווה תנאי סף מהותי ודרישה מתמשכת לאורך כל הליכי חדלות הפירעון. הפסיקה הדגישה שוב ושוב כי ההגנות וההזדמנויות שהחוק מעניק הן בבחינת "חסד של המחוקק", והזכאות להן מותנית בהתנהלות ישרה והוגנת של החייב. עקרון זה נבחן בשני צמתים מרכזיים:

1. תום הלב ביצירת החובות: בית המשפט בוחן אם החובות נוצרו בתום לב. יצירת חובות במרמה, בהונאה, או תוך נטילת סיכונים בלתי סבירים בידיעה שלא ניתן יהיה לעמוד בהם, עלולה להוות עילה להארכת תקופת התשלומים בתוכנית השיקום או אף לביטול ההליך כולו.
2. תום הלב בניהול ההליך: על החייב לשתף פעולה באופן מלא עם הנאמן והממונה, למסור מידע מלא ומדויק, לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו ולהימנע מכל פעולה של הסתרת נכסים או העדפת נושים. התנהלות חסרת תום לב במהלך ההליך, כגון אי-הגשת דוחות, דיווח כוזב או אי-עמידה בתשלומים, היא מהעילות המובהקות לביטול ההליך.

החוק והנהלים מבהירים כי התנהלות החייב היא הגורם הסיבתי שיכריע איזו ממטרות החוק – שיקום החייב או השאת החוב לנושים – תקבל עדיפות. חייב הפועל בתום לב יזכה למימוש הפן השיקומי של החוק, בעוד שחייב הפועל בחוסר תום לב יגרום למערכת להעדיף את האינטרס של הנושים ולהטיל סנקציות, לרבות ביטול ההליך.

1.3 עקרון השוויון בין הנושים (עיקרון השוויון)

אחד מאבני היסוד של דיני חדלות הפירעון הוא עקרון השוויון, לפיו יש להתייחס באופן שווה לנושים מאותה דרגת נשייה. מטרת ההליך הקיבוצי היא למנוע "מרוץ נושים" שבו כל נושה פועל באופן עצמאי לגביית חובו, מצב שבו החזק והמהיר גובה את מלוא חובו בעוד האחרים נותרים ללא כלום. ההליך הקיבוצי כופה חלוקה מסודרת ושוויונית של מצבת הנכסים הזמינה.

הפסיקה, ובפרט פסיקת בית המשפט העליון, שומרת בקנאות על עיקרון זה. נקבע כי כל ניסיון "לקנות קולות" של נושים באסיפה באמצעות הצעת תשלום צדדית או העדפה פסולה אחרת, מהווה הפרה בוטה של עקרון השוויון ודינו להיפסל. עם זאת, החוק עצמו קובע היררכיה בין סוגי הנושים, המהווה חריג לעקרון השוויון הכללי. נושים מובטחים, שלהם שעבוד על נכס ספציפי, קודמים לנושים בדין קדימה (כגון חובות שכר עבודה ומיסים), ואלה קודמים לנושים רגילים (בלתי מובטחים). היררכיה זו משקפת הכרה בזכויות קנייניות ובאינטרסים ציבוריים מסוימים.

פרק 2: בעלי תפקידים ומונחי יסוד

כדי להבין את מסלולי ההסדר והשיקום, חיוני להכיר את בעלי התפקידים המרכזיים ואת המונחים המשפטיים השגורים בהליך.

• 2.1 החייב (החייב): יכול להיות "יחיד" (אדם פרטי) או "תאגיד" (חברה, עמותה, שותפות). החוק מבחין בין ההליכים החלים על כל אחד מהם וקובע ספי חוב שונים לכניסה להליכים.
• 2.2 הנושים (הנושים): הגורמים להם החייב חב כסף. הם מסווגים לפי דרגות נשייה: נושה מובטח (בעל שעבוד, כגון בנק למשכנתאות), נושה בדין קדימה (כגון עובדים בגין שכר, רשויות המס), ונושה רגיל (כל נושה אחר). סיווג זה קובע את סדר הפירעון ואת זכויות ההצבעה באסיפות נושים.
• 2.3 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הממונה): הגוף הממשלתי האחראי על ניהול ופיקוח על כלל הליכי חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים. לממונה תפקיד מנהלי, פיקוחי וכן סמכויות מעין-שיפוטיות, והוא מייצג את האינטרס הציבורי בהליכים.
• 2.4 בית המשפט ורשם ההוצאה לפועל: קיימת אבחנה שיפוטית ברורה:
  • בית משפט השלום: מוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים שחובותיהם עולים על הסף הקבוע בחוק (כ-172,335 ש"ח נכון לשנת 2025).
  • בית המשפט המחוזי: מוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של תאגידים.
  • רשם ההוצאה לפועל הייעודי: מוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים שחובותיהם נמוכים מהסף האמור.
• 2.5 הנאמן (נאמן) מול מנהל ההסדר (מנהל הסדר): זוהי הבחנה מהותית בין שני בעלי תפקידים שונים בתכלית:
  • הנאמן: מתמנה בהליך חדלות פירעון רשמי (לאחר מתן צו לפתיחת הליכים). הוא "נכנס לנעלי החייב", מקבל לידיו את השליטה על כלל נכסי החייב, חוקר את נסיבות קריסתו, בודק את תביעות החוב ומנהל את קופת הנשייה.
  • מנהל ההסדר: מתמנה במסגרת המסלול המיוחד של תיקון 4. תפקידו אינו ליטול את השליטה מהחייב, אלא לפקח על התנהלותו בתקופת עיכוב ההליכים, לסייע בניהול המשא ומתן בין החייב לנושים, ולדווח לבית המשפט על התקדמות ההליך. מינוי זה משמר את האוטונומיה הניהולית של החייב, ומשקף את מטרת התיקון לאפשר שיקום עצמאי.

חלק II: הליכי חדלות פירעון רשמיים ותוכניות שיקום

פרק 3: הליכים לחובות בסכום גבוה (מסלול בית המשפט)

מסלול זה מיועד ליחידים שחובותיהם עולים על הסף הקבוע בחוק (כ-172,335 ש"ח נכון ל-2025) ולכלל התאגידים. ההליך מתנהל בפני בית המשפט המוסמך (שלום ליחיד, מחוזי לתאגיד) ובפיקוח הממונה.

3.1 הגשת הבקשה וצו לפתיחת הליכים

ההליך נפתח בהגשת בקשה למתן "צו לפתיחת הליכים". את הבקשה יכול להגיש החייב עצמו, נושה, או היועץ המשפטי לממשלה. עם מתן הצו, מושגות מספר מטרות מיידיות: כל הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים נגד החייב מוקפאים (עיכוב הליכים), ומתמנה נאמן אשר מקבל את השליטה על נכסי החייב.

3.2 תקופת הביניים (תקופת הביניים)

זוהי התקופה שבין מתן הצו לפתיחת הליכים לבין מתן "צו לשיקום כלכלי". תקופה זו, הנמשכת כתשעה חודשים, מוקדשת לבדיקה מקיפה של ענייני החייב על ידי הנאמן. הנאמן בוחן את נכסי החייב, הכנסותיו, התחייבויותיו והנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון. במקביל, על החייב מוטלות חובות שונות, כגון הגשת דוחות דו-חודשיים על הכנסות והוצאות ועמידה בצו תשלומים חודשי שנקבע לו.

3.3 תוכנית לשיקום כלכלי (תוכנית לשיקום כלכלי)

בתום תקופת הביניים, ועל בסיס דוח ממצאי הבדיקה של הנאמן, מגיש הממונה לבית המשפט הצעה ל"צו לשיקום כלכלי". צו זה הוא למעשה תוכנית פירעון מפורטת, הכוללת בדרך כלל:

• תוכנית תשלומים: קביעת סכום חודשי קבוע שהחייב ישלם לקופת הנשייה. תקופת התשלומים היא בדרך כלל שלוש שנים, אך בית המשפט רשאי להאריך אותה, במיוחד במקרים של חוסר תום לב ביצירת החובות או בניהול ההליך.
• מימוש נכסים: קביעה אילו מנכסי החייב (כגון נדל"ן, כלי רכב, חסכונות) ימומשו על ידי הנאמן והתמורה תחולק לנושים.
• הכשרה כלכלית: בית המשפט רשאי לחייב את היחיד להשתתף בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, במטרה להקנות לו כלים שימנעו הידרדרות חוזרת לחובות.
• הפטר (הפטר): עם עמידת החייב בכל תנאי תוכנית השיקום, יינתן לו הפטר, הפוטר אותו מיתרת חובות העבר שנוצרו לפני מתן הצו לפתיחת הליכים (למעט חובות מסוימים כמו חוב מזונות או קנסות).

3.4 גמישות ההליך: הגשת הסדר חוב לאחר צו שיקום

פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון בעניין רע"א 3291/24 כהן נ' נהיר קבע הלכה חשובה, לפיה ניתן להגיש בקשה לאישור הסדר חוב מוסכם עם הנושים בכל שלב של ההליך, גם לאחר שכבר ניתן צו לשיקום כלכלי. פסיקה זו משנה את התפיסה לפיה מסלול בית המשפט הוא מסלול נוקשה וחד-כיווני. היא מאפשרת לחייב ולנושים להמשיך ולנהל משא ומתן גם בשלבים מתקדמים, ולהציג לבית המשפט פתרון מוסכם שעשוי להיות יעיל ומהיר יותר מהשלמת תוכנית השיקום המקורית. בית המשפט יבחן את ההסדר המוצע, תוך מתן משקל מכריע להסכמת רוב הנושים, ויאשר אותו אם הוא הוגן וצודק.

פרק 4: הליכים לחובות בסכום נמוך (מסלול ההוצאה לפועל)

מסלול זה, המנוהל על ידי רשם הוצאה לפועל ייעודי, מיועד לייעל ולקצר את ההליכים עבור יחידים שסך חובותיהם נמוך מהסף הקבוע בחוק.

4.1 סמכות ופתיחת הליך

ההליך נפתח בהגשת בקשה ללשכת ההוצאה לפועל באזור מגוריו של החייב. בניגוד למסלול בית המשפט, ההליך כאן מובנה מראשיתו סביב הניסיון להגיע להסדר.

4.2 הליך מובנה להסדר

לאחר הגשת הבקשה, החוק מחייב זימון של החייב ונושיו לישיבת גיבוש הסדר תשלומים בתוך 30 ימים. ישיבה זו, המנוהלת על ידי נציג רשם ההוצאה לפועל, נועדה להביא את הצדדים להסכמה על פריסת חובות מוסכמת. הנתונים מראים כי שיעור ההצלחה בהגעה להסדרים במסלול זה גבוה משמעותית, ועומד על כ-46% (נכון לשנת 2024), עלייה חדה מ-28% בשנה הקודמת. הצלחה זו נובעת מהמבנה הדיוני המעודד הסכמות, מהסכומים הנמוכים יחסית המעורבים, ומהאווירה הפחות פורמלית.

4.3 סמכויות הרשם מול בית המשפט

לרשם ההוצאה לפועל הוקנו מרבית הסמכויות של בית משפט השלום בניהול הליכי חדלות פירעון, לרבות מינוי נאמן, אישור תוכנית פירעון ומתן הפטר. עם זאת, סמכויותיו מוגבלות בנושאים מהותיים מסוימים, כגון קביעת הנחיות כלליות, התערבות בהליכים המתנהלים בבית משפט, ודיון בענייני יורשים או חקירת נאמנים. במקרים מורכבים, או כאשר מתעוררות סוגיות משפטיות החורגות מסמכותו, רשאי הרשם להעביר את הדיון לבית משפט השלום.

חלק III: מסלול ההסדר המיוחד לפי תיקון 4

פרק 5: הרקע והמטרה של תיקון 4

תיקון מס' 4 לחוק, שנחקק במקור כהוראת שעה במרץ 2021 בתגובה למשבר הכלכלי שחוללה מגפת הקורונה, יצר מסלול חדש וייחודי: "עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב". לאור הצלחתו והצורך המתמשך בו, במיוחד לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", תוקפו הוארך מספר פעמים, ונכון להיום הוא בתוקף עד מרץ 2025, עם דיונים להפיכתו להסדר קבע.

מטרת התיקון היא להעניק "מרחב נשימה" מוגן מלחצי נושים לחייבים (יחידים ותאגידים) שהם בעלי פוטנציאל הבראה, אך נקלעו למשבר תזרימי. המסלול מאפשר להם ליזום הליך שיקום עצמאי, תוך שימור השליטה הניהולית בעסקיהם, ולהגיע להסדר חוב מוסכם עם הנושים, וכל זאת מבלי להיכנס להליך חדלות פירעון מלא ומכפיש.

פרק 6: מנגנון עיכוב ההליכים לשם גיבוש הסדר חוב

6.1 הבקשה ועיכוב ההליכים

החייב פונה לבית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים, המלווה במתווה ראשוני להסדר חוב ותוכנית הפעלה לתקופת הביניים. אם בית המשפט משתכנע כי יש סיכוי סביר לגיבוש הסדר וכי לא ייגרם נזק לנושים, הוא מורה על עיכוב הליכים לתקופה קצובה של שלושה עד ארבעה חודשים.

6.2 מודל "החייב בשליטה" (Debtor-in-Possession)

זהו היתרון המרכזי וההבדל המהותי ביותר ממסלולי חדלות הפירעון הרשמיים. במסגרת תיקון 4, הנהלת התאגיד או היחיד עצמו ממשיכים לנהל את עסקיהם. השליטה אינה נלקחת מהם ומועברת לנאמן. מודל זה מיועד לשמר את הידע הניהולי, את המוניטין ואת המשכיות הפעילות העסקית.

6.3 תפקידו של מנהל ההסדר

עם מתן הצו, בית המשפט ממנה "מנהל הסדר". תפקידו אינו ניהולי אלא פיקוחי-גישורי. הוא מוודא שהחייב פועל בהתאם לתוכנית ההפעלה שאושרה, מגן על נכסי החייב מפני פגיעה, מסייע בניהול המשא ומתן בין הצדדים, ומדווח לבית המשפט על ההתקדמות. סמכויותיו מוגבלות ואינן כוללות סמכויות חקירה לגבי אירועי עבר, בניגוד לנאמן.

6.4 אישור ההסדר והשלכותיו

כדי שהסדר החוב יאושר, נדרש רוב מיוחד באסיפות הנושים: רוב רגיל של המצביעים, אשר מחזיקים יחד בלפחות 75% מערך החובות המיוצגים בהצבעה. אם ההסדר מאושר ומקבל תוקף של פסק דין, הוא מחייב את כלל הנושים, גם את אלו שהתנגדו לו. אם לא מושג הסדר בתקופה שנקבעה, עיכוב ההליכים פוקע, והדרך פתוחה בפני הנושים (או החייב) לפתוח בהליך חדלות פירעון מלא.

חלק IV: ניתוח השוואתי ושיקולים אסטרטגיים

פרק 7: מטריצה השוואתית של מסלולי השיקום

הבחירה במסלול המתאים היא החלטה אסטרטגית קריטית עבור החייב. הטבלה הבאה מרכזת את ההבדלים המהותיים בין שלושת המסלולים המרכזיים:

מאפיין	מסלול בית המשפט (חוב גבוה)	מסלול הוצאה לפועל (חוב נמוך)	מסלול תיקון 4 (עיכוב הליכים)
זכאות	יחידים (חוב > 172,335 ש"ח), תאגידים	יחידים (חוב < 172,335 ש"ח)	יחידים ותאגידים (בשלב טרום-חדלות פירעון)
גורם יוזם	חייב, נושה, יועמ"ש	חייב	חייב
בעל תפקיד מרכזי	נאמן (נאמן)	נאמן (נאמן)	מנהל הסדר (מנהל הסדר)
שליטת החייב	מצומצמת משמעותית; הנאמן מנהל את הנכסים	מצומצמת משמעותית; הנאמן מנהל את הנכסים	נשמרת ברובה; החייב מנהל תחת פיקוח
מטרה עיקרית	תוכנית שיקום כלכלי / הפטר	הסדר תשלומים מוסכם / הפטר	הסדר חוב מוסכם
ציר זמן	1-4 שנים בדרך כלל	מואץ, לרוב מהיר יותר ממסלול בית המשפט	תקופה קצרה וקצובה (3-4 חודשים) למו"מ
יתרונות מרכזיים	פתרון מקיף, סופי (הפטר), מטפל בכל סוגי החובות	מהיר, פחות מורכב, עלויות מנהליות נמוכות	שימור המשכיות עסקית, פחות סטיגמטי, הליך ביוזמת החייב
חסרונות מרכזיים	ארוך, יקר, אובדן שליטה משמעותי, רישום ציבורי	מוגבל לסכומי חוב נמוכים	לחץ זמנים גבוה, דורש שיתוף פעולה מהנושים, כישלון מוביל להליך מלא
סעיפי חוק רלוונטיים	חלק ג', פרקים ב'-יא' (יחידים); חלק ב' (תאגידים)	חלק ג', פרק י"ב	חלק י', פרק א'1 (הוראת שעה)

 

פרק 8: קבלת החלטות אסטרטגית לחייבים ולנושים

8.1 מנקודת מבטו של החייב

הבחירה בין המסלולים תלויה באופי המשבר, במערכת היחסים עם הנושים וברצון לשמר את הפעילות העסקית.

• תיקון 4 הוא המסלול המועדף עבור עסק או יחיד בעל יכולת הבראה, שנקלע למשבר נזילות זמני ומקיים יחסי אמון סבירים עם נושיו. הוא מאפשר "ניתוח כירורגי" של החובות תוך שמירה על השליטה.
• מסלול ההוצאה לפועל מתאים ליחידים עם חובות צרכניים נמוכים, המעוניינים בפתרון מהיר ויעיל ללא מורכבות משפטית גדולה.
• מסלול בית המשפט הוא "המוצא האחרון" או המסלול ההכרחי למקרים מורכבים, חובות גבוהים מאוד, או כאשר אין אמון בין הצדדים והתערבות אינטנסיבית של נאמן ובית משפט היא בלתי נמנעת.

8.2 מנקודת מבטו של הנושה

כאשר נושה מקבל הצעה להסדר, עליו לשקול מספר גורמים:

• התמורה המוצעת: האם ההחזר הכספי בהסדר, שיתקבל בטווח זמן קצר, עדיף על התמורה הצפויה בהליך חדלות פירעון ארוך, אשר בסופו יתקבל דיבידנד נמוך יותר?
• הוגנות ושקיפות: האם ההצעה הוגנת ביחס לנושים אחרים מאותה דרגה? האם החייב פועל בשקיפות ובתום לב?
• שיקום החייב: במקרים רבים, שיקומו של החייב והמשך פעילותו העסקית עשויים להניב לנושה תועלת עתידית, כגון המשך יחסים מסחריים.

8.3 תפקידה המרכזי של הפסיקה

הפסיקה, ובמיוחד זו של בית המשפט העליון, ממלאת תפקיד חיוני בעיצוב הדין. פסק הדין בעניין כהן נ' נהיר  הוא דוגמה מצוינת לכך שהפסיקה מעודדת גמישות ומדגישה כי ההליכים הפורמליים נועדו לשמש מסגרת למשא ומתן, ולא להחליפו. חייבים ונושים צריכים להבין כי האפשרות להגיע להסדר מוסכם קיימת ורצויה בכל שלב.

פרק 9: ניתוח מסכם ומבט לעתיד

9.1 עליית קרנם של הסדרים מוסכמים

ניתוח המסלולים השונים והפסיקה העדכנית מצביע על מגמה ברורה במשפט הישראלי: העדפה של פתרונות מוסכמים, גמישים ושיקומיים על פני הליכי פירוק נוקשים. החוק מספק ארגז כלים מגוון, החל מהליך מואץ לחובות נמוכים, דרך מסלול שיקום מקיף וכלה בכלי "טרום-חדלות פירעון" חדשני בדמות תיקון 4.

9.2 עתידו של תיקון 4

ההצלחה של מנגנון עיכוב ההליכים והארכות התוקף החוזרות ונשנות, מעידות על נחיצותו במערכת המשפטית. סביר להניח כי עקרונותיו – מתן הגנה זמנית לחייב תוך שימור שליטתו לצורך גיבוש הסדר – ישולבו באופן קבוע בחקיקה. מהלך כזה יעמיד את ישראל בשורה אחת עם מדינות רבות בעולם המערבי, המכירות בחשיבותם של הליכי שיקום ביוזמת החייב.

9.3 דברי סיכום

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, על תיקוניו והפרשנות שניתנה לו בפסיקה, יצר מערכת דינים דינמית ומאוזנת. הוא מכיר במורכבות של מצבי משבר כלכלי ומציע מגוון פתרונות המותאמים לנסיבות שונות. המפתח להצלחה בכל אחד מהמסלולים טמון בהבנה אסטרטגית של היתרונות והחסרונות של כל חלופה, ובניהול ההליך בתום לב, תוך חתירה מתמדת לפתרון שיאזן בין הצורך בשיקום החייב לבין זכויותיהם הלגיטימיות של הנושים.

מדריך/מאמר זה נועד למתן מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

כל מקרה נבחן לגופו, ומומלץ להיוועץ בעורך דין חדלות פירעון המתמחה בתחום לפני נקיטת כל פעולה.