נוהל הגשת בקשה לביטול הליכים בשל התנהלות החייב

מהו ביטול הליכים?

נוהל הגשת בקשה לביטול הליכים בשל התנהלות החייב הוא נוהל רשמי של הממונה על הליכי חדלות פירעון / הכונס הרשמי. בדף זה מופיע נוסח הנוהל המלא כפי שחולץ מהמסמך, מחולק לכותרות לקריאה באתר. תאריך הנוהל במאגר: 2025-05-29.

למי הנוהל רלוונטי?

הנוהל נוגע לביטול הליכים, התנהלות החייב, צו לפתיחת הליכים. חייבים, נושים, נאמנים ועורכי דין יכולים להשתמש בדף כדי לבדוק מועדים, סמכויות ואופן הגשת בקשות — ואז להצליב מול התיק הספציפי.

איך לקרוא את הנוהל

הסעיפים שלמטה הם לשון המסמך הרשמי אחרי ניקוי מספרי עמודים ותוכן-עניינים. אפשר גם לשאול את סוכן הנהלים שאלה ממוקדת, או לחשב תשלום חודשי ב-מחשבון חדלות הפירעון.

נהלים קשורים במאגר

• בקשת חייב לפתיחת הליכים — נוהל טיפול הממונה בבקשת חייב למתן צו לפתיחת הליכים

• בקשת נושה — נוהל טיפול הממונה בבקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים

• אישור וביטול הפטר — נוהל הממונה בנוגע לאישור על מתן הפטר ולבקשה לביטול הפטר

• דוח ממצאי בדיקה — נוהל בנוגע למועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה על ידי הנאמן

נוסח הנוהל המלא

נוהלהגשת בקשה לביטול הליכים בשל התנהלות החייב

רקע ומטרת הנוהל

הגדרות

נוהלהגשת בקשה לביטול הליכי ם בשל התנהלות החייב

רקע ומטרת הנוהל

1. סעיף183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק, מסמיך את בית המשפט לבטל צו לפתיחת הליכים שניתן בעניינו של יחיד, בשל פגם בהתנהלותו בהליך, אשר גרם לפגיעה של ממש בניהול ההליך.

2. בקשה לביטול צו לפתיחת הליכיםכאמור ניתן להגיש במהלך הליכי חדלות הפירעון, הן לפני מתן הצו לשיקום כלכלי והן לאחריו. הממונה רשאי להמליץ על ביטול הצו לפתיחת ה הליכים גם במסגרת הצעת הממונה לבית המשפט לפי סעיף 154 לחוק, כאשר עולה מדוח ממצאי הבדיקה תשתית עובדתית המצדיקה זאת.

3. מטרת נוהל זה היא להסדיר את התנאים, אמות המידה והאופן להגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת ההליכים בכל שלבי הליכי חדלות הפירעון, על ידי הנאמן או הממונה, א ו בדרך שלמתן ההמלצה לביטול הצו בהצעת הממונה, זאת בהתאם להוראות סעיף 183 לחוק וכן במקרים נוספים.

יובהר, כי בהתאם לסעיף 286 לחוק, בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים גם בשל אי חדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו - נוהל זה אינו עוסק בהגשת בקשה לביטול צו כאמור.

הגדרות

"החוק" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 ; "חייב - יחיד; "בקשה לביטול ההליכים" - בקשה לבית המשפט לביטול הצו לפתיחת ה הליכים ו כן המלצת הממונה על ביטול הצו במסגרת הצעת הממונה; "התקנות" – תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט – 2019 .

למונחים אחריםתהא המשמעות שיש להם בחוק ובתקנות.

נהלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי תאריך: 09.01.2020 תאריך עדכון19.05.2025 מספר נוהל: 4 מספר מהדורה:3 אחראי נוהל: עו"ד הילה גולברי בר- און נוהל הגשת בקשה לביטול הליכי ם בשל התנהלות החייב

העילות לביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלותהחייב

4. התנאים לביטול צו לפתיחת הליכים

4.1. כאשר מדובר בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהוגשה על ידי החייב:

בית המשפט מוסמך, לפי סעיף 183 לחוק, לבטל צו פתיחת הליכים שניתן בעניין חייב לאחר שנתן לחייב ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, בהתקיים שלושת התנאים המפורטים להלן במצטבר:

4.1.1. הליכי חדלות הפירעון נפתחו לבקשת החייב; 4.1.2. נמצא פגם בהתנהלות החייב כמפורט להלן:

• החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום הכלכלי – או לחלופין, • מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג1) לחוק - דהיינו, החייב, "בהליכי חדלות הפירעון", עשה אחד מאלה:

o נהג בחוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את ההליכים o לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה o הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון.

4.1.3. פגיעה מהו תית בניהול ההליכים: בשל התנהלות החייב כאמור לעיל נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון.

4.2. עילת הביטולה מפורט ת בנקודה השנייה שבסעיף 4.1.2 לעיל, המבוססת על כך שהחייב נהג בחוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את ההליכים , מתייחסת להתנהלות החייב "בהליכי חדלות הפירעון" ולפיכך ניתן לפיה להגיש בקשה לביטול ההליכים בהתבסס על התנהלות החייב לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.

4.3. התנהלות החייב בעת הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים, עשויה גם היא להצדיק הגשת בקשה לביטול ההליכים. זאת, לאור ההגדרה בסעיף 4 לחוקלמושג "הליכי חדלות הפירעון" לפיה תחילתם במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים.

לפיכך, ניתן להגיש בקשה לביטול ההליכים במקרים בהם עולה לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, כי החייב פעל בחוסר תום לב בעצם הגשת הבקשה למתן הצו, על מנת לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. דוגמא לכך היא כאשר החייב הצהיר הצהרות כוזבות במסמכי הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים.

4.4. אולםגם פגם בהתנהלות החייב לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, לרבות במועד יצירת החובות, עשויה להוות עילה לביטול הצו לפתיחת ההליכים, וזאת כאשר עולה שהתנהלות החייב מעידה על ניצול לרעה בחוסר תום לב של ההליכים. לדוגמא, במקרה של כניסת החייב להליכי חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב,

בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם וכדומה 1. במקרה כזההבקשה תוגש ע"י הנאמן רק לאחר התייעצות עם הממונה.

4.5. כן ניתן להגיש בקשה לביטול ההליכים במקרים הבאים:

4.5.1. כאשרכלל חובותיו של החייב הם חובות שאינם בני הפטר בהתאם להוראות סעיף 175(א לחוק וסביר כי לא יכנסו לגדר החריגים בסעיף 175(ב לחוק (להלן בסעיף זה: "חובות שאין בגינם הפטר"); או כאשר רק חלק מחובותיו של החייב הם חובות שאין בגינם הפטר ובלבד שסכום החובות האחרים נמוך מסך 50,000 ₪, שהוא הסכום המינימלי הדרוש לפתיחת הליך חדלות פירעון.

4.5.2. ובנוסף לכך , אין לחייב נכסים שיש במימוש ם להביא ערך כלכלי משמעותי לקופת הנשייה.

4.6. כאשר מדובר בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהוגשה על ידי נושה:

4.6.1. למרות שסעיף183 לחוק מתייחס להגשת בקשה לביטול ההליכים במקרים בהם הליכי חדלות הפירעון נפתחו לבקשת החייב, יתכנו מקרים בהם תוגש בקשה לביטול ההליכים גם כאשר אלו נפתחו לבקשתו של נושה.

4.6.2. הנאמן ישקול הגשת בקשה כאמורבמקרים בהם מתקיימים התנאים להגשת בקשה לביטול ההליכים כפי שפורטו מעלה, למעט סעיף 4.1.1, וכן עולה כי אין עוד כל יתרון כלכלי לנושים בניהול ההליך.

4.6.3. הנאמן יגיש את הבקשה לביטול ההליכים שנפתחו לבקשת נושה לבית המשפט בהתבסס על הוראות סעיף 279(ד לחוק, לפיו בית המשפט רשאי לבטל כל צו שנתן מכוח סמכותו לפי החוק.

אמות המידה להגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת ה הליכים

5. מתן אפשרות לתיקון מחדלים

5.1. ההחלטה אם להגיש בקשה לביטולההליכים תתקבל בהתחשב באיזון בין זכויות הנושים לזכויות החייב ובהתחשב בתכלית השיקום הכלכלי, שבבסיסה סיוע לחייב תם לב לעמוד בדרישות שהוטלו עליו בהליכים ולמצות את זכות ו לסיימם בהפטר. בהתאם לכך, ככלל, בטרם קבלת החלטה כאמור תינתן לחייב אפשרות סבירה, במידת האפשר, לסלק מחדליו בהליכים כמפורט להלן.

5.2. ככלל, בטרם קבלת החלטה על הגשת בקשה לביטול ההליכים, ישלח הנאמן לחייב התראה בה יידרש החייב לרפא את המחדלים בהתנהלותו בהליכים ותינתן לו הזדמנות סבירה לתק נם בהתאם לנסיבות המקרה. במידה והמחדל בו מדובר הוא פיגור בהגשת

דוחותעל הכנסות והוצאות שעל החייב להגיש או פיגור בתשלו מים החודשי ים שעל החייב לשלם, תישלח לחייב התראה על כך לאחר צבירת שני פיגורים שלא תוקנו.

יוער כי ייתכנו נסיבות חריגות, למשל במקרה בו התנהלות החייב כה חמורה ו/או שאינה ניתנת ל תיקון, בהן יוכל הנאמן לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול ההליכים, מבלי שתישלח לחייב התראה כאמור.

5.3. בנוסף כאשר מדובר בבקשה לביטול ההליכים בתקופה שלפני מתן הצו לשיקום כלכלי, במקביל למשלוח התראה כאמור לעיל, יזמן הנאמן את החייב לפגישה, ובמקרים בהם אין הצדקה לכך יצור עמו קשר טלפוני חלף זימון לפגישה. במעמד הפגישה או השיחה יובהרו לחייב ההשלכות ה עשויות לנבוע מ אי סילוק הפגמים בהתנהלותו בהליכים.

הנאמן יערוך פרוטוקול של הפגישה או השיחה כאמור וישלח העתק ממנו לממונה.

במקרים מתאימים ישקול אף הממונה לזמן את החייב למשרדיו בטרם תוגש בקשה לביטול הליכים.

יובהר, כי האמור בסעיף 5.3 זה לא יחול בנוגע לבקשה לביטולההליכים בתקופה שלאחר מתן הצו לשיקום כלכלי.

6. שיקול הדעתבהגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת ההליכים

6.1. בקשה לביטול ההליכים תוגש כאשר נמצא פגם בהתנהלות החייב ( החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום הכלכלי , או לחלופין - מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג1 ) לחוק) ובשל כך נ פגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון. כמו כן, כאמור לעיל, כאשר ההליכים נפתחו לבקשת נושה, תנאי נוסף להגשת בקשה לביטול ההליכים הוא שאין עוד כל יתרון כלכלי לנושים בניהול ההליך.

6.2. פגם בהתנהלות החייב יכלול, בין היתר, אי עמידה בחובותיו בהליכים באופן מלא, כגון אי עמידה בחובת התשלומים כנדרש, אי הגשת דו חות על הכנסות והוצאות כנדרש, יצירת חובות חדשים בתקופת ההליכים , אי התייצבות לבירור , אי שיתוף פעולה עם הנאמן בביצוע הבדיקה הכלכלית ובמימוש נכסי קופת הנשייה, וכדומה.

כך לדוגמא, בשלב שלפני מתן הצו לשיקום כלכלי, תוגש בקשה לביטול ההליכים כאשר החייב לא שילם 3 תשלומים חודשיים כנדרש או יותר ולא הגיש בקשה להפחתת התשלומים, ו/או לא הגיש כלל דוחות על הכנסות והוצאות כנדרש ו/או לא התייצב לבירור בפני הנאמן, וכן לא תיקן את מחדליו לאחר שניתנה לו הזדמנות לעשות כן.

6.3. יובהר כיניתן להגיש בקשה לביטול ההליכים גם בנסיבות בהן אין מדובר בפגם מתמשך בהתנהלות החייב, אלא במעשה או מחדל נקודתי, וזאת בשים לב לחומרת ההתנהלות ומכלול נסיבות המקרה.

6.4. שקילת אפשרויות פעולה חלופיות - בטרם הנאמן יגבש דעתו, האם יש מקום להגיש בקשה לביטול ההליכים, ישקול האם ראוי בנסיבות המקרה לפעול באחת מן הדרכים הבאות ולא להגיש בקשת ביטול:

6.4.1. לקצוב לחייב תקופת תשלומים ארוכה מ -3 שנים, בין במסגרת הצו לשיקום כלכלי ובין בדרך של שינוי הצו (סעיפים 163(ג) ו- 170(ב) לחוק

6.4.2. לקצוב לחייב תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן, כאשר התנהלות החייב נעשתה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, בין במסגרת הצו לשיקום כלכלי ובין במסגרת שינוי תנאי הצו , במידה והשתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות (סעיפים 163(ד) ו- 170(א2) לחוק 6.4.3. לא לתת הפטר לאלתר לחייב שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה (סעיף 167(א) ו-(ב) לחוק).

7. ההשלכות של השלב בו נמצאים ההליכים על הגשת בקשתהביטול

7.1. בקשה לביטולההליכים לפני מתן הצו לשיקום כלכלי 7.1.1. ככלל, לא תוגש בקשה לביטול ההליכים על ידי הנאמן אלא בחלוף ארבעה חודשים ממועד מתן הצו לפתיחת ההליכים, על מנת לאפשר בחינה של התנהלות החייב בהליכים ומתן אפשרות סבירה לתיקון המחדלים.

7.1.2. עד מועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה רשאי הנאמן להגיש בקשה לביטול ההליכים ללא אישור הממונה. הנאמן נדרש לציין בבקשה שיגיש לבית המשפט, כי היא מוגשת בהתאם להנחיות הממונה.

7.1.3. ממועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה ועד למתן הצו לשיקום כלכלי רשאי הממונה להמליץ על ביטול ההליכים במסגרת הצעת הממונה או במסגרת בקשה נפרדת.

7.2. בקשה לביטולההליכים לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי 7.2.1. ככלל, עד הגשת הדוח המסכם, רשאי הנאמן להגיש בקשה לביטול ההליכים ובלבד שחלפה תקופה סבירה ממתן הצו לשיקום כלכלי , במסגרתה ניתן יהיה לבחון את עמידתו של החייב בתנאי הצו לשיקום כלכלי ואת התנהלותו, בהתאם לנסיבות המקרה. יוער כי ייתכנו נסיבות חריגות, למשל במקרה בו התנהלות החייב כה חמורה ו/או שאינה ניתנת לתיקון, בהן רשאי הנאמן לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול ההליכים וזאת באופן מיידי.

7.2.2. לאחר הגשת דוח מסכם על ידי הנאמן לממונה בהתאם ל סעיף 172 לחוק, רשאי הנאמן להגיש בקשה לביטול ההליכים, רק לאחר קבלת אישור הממונה. אישור זה יינתן ככל וסבר הממונה כי הגשת בקשה לביטול ההליכים כאמור, עדיפה על הגשת בקשה לבית המשפט על ידי הממונה לשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי לפי סעיף 173 לחוק.

הוראות בדבר כספי ונכסי קופת הנשייה 8. בהתאם להוראות סעיף183(א) סיפאלחוק, הקובע כי אם הורה בית המשפט על ביטול הצו יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה, תכלול הבקשה לביטול ההליכים המלצה על האופן שבו יש לנהוג בנכסי קופת הנשייה, כמפורט בסעיפים הבאים .

9. כספי קופת הנשייה

9.1. הכספים המופקדים בקופת הנשייה הינם כספים שנגבו בהליך קולקטיבי לשם פירעון חובות החייב, ובשל כך מוחזקים הם בנאמנות עבור כלל הנושים. לפיכך יומלץ לבית המשפט כי כספים אלה יועברו או יחולקו בהתאם להוראות המפורטות להלן:

9.1.1. העברת הכספים בטרם ניתן צו לשיקום כלכלי כאשר טרם ניתן צו לשיקום כלכלי, יומלץ כי הכספים המופקדים בקופת הנשייה, בניכוי הוצאות הליכי חדלות הפירעון, יועברו כדלקמן:

• ככלל, יועברו הכספים לרשות האכיפה והגבייה שפועלת לחלוקתם בין כלל הזוכים, בהתאם לעקרון הקבוע בסעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967, הדן בריבוי מעקלים ובאופן החלוקה ביניהם.

• כאשר בין הנושים נמנים גם נושים הגובים את חובם לפי פקודת המסים (גביה), ובכללם: רשויות מקומיות, ביטוח לאומי ורשות המסים, יחולקו הכספים בין רשות האכיפה והגביה לבין הנושים הגובים מכוח פק' המסים (גבייה) באופן שוויוני, פרי פאסו בשיעור יחסי לגובה החובות.

כאשר טרם חלפו 6 חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים גובה החובות יקבע על פי סכומי החובות עליהם הצהיר החייב בטופס הגשת הבקשה. כאשר חלפו 6 חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים גובה החובות יקבע על פי סכומי החובות אותם תבעו הנושים בתביעות החוב שהוגשו על ידם.

• ככל שלחייב אין תיקים פעילים ברשות האכיפה והגבייה וכן אין לחייב נושים הגובים את חובם מכוח פקודת המיסים (גבייה), יחולקו ה כספים לנושים שהגישו תביעות חוב במסגרת ההליך בהתאם לסכום שנתבע.

• בית המשפט יתבקש להורות על העברה או חלוקה של הכספים המופקדים בקופת הנשייה, כאמור לעיל, במועד שלא יקדם מ- 60 יום ממועדהחלטת בית המשפט על ביטול ההליכים, לאחר תשלום הוצאות ההליך. הדחייה בהעברת הכספים לפני הצו לשיקום כלכלי, נדרשת כדי לאפשר לנושים שהגישו תביעות חוב ואשר לא פתחו בהליכי גבייה, לעשות כן, כדי להיכלל בחלוקה. בנוסף, נדרשת הדחייה על מנת למנוע את חלוקת הכספים או העברתם בטרם חלף המועד להגשת ערעור על ההחלטה לבטל את ההליכים.

9.1.2. חלוקת הכספים לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי כאשר ניתן צו לשיקום כלכלי, יומלץ כי הכספים המופקדים בקופת הנשייה, בניכוי הוצאות הליכי חדלות הפירעון, יחולקו בין הנושים שתביעת החוב שלהם אושרה, בהתאם לסדר הפירעון הקבוע בחוק.

במידה וטרם נבדקו כל תביעות החוב שהוגשו על ידי הנושים הזכאים לכספים בחלוקה כאמור, יפעל הנאמן להשלמת הבדיקה וזאת למעט תביעות חוב לגביהן קיבל הנאמן פטור מבדיקה.

9.1.3. עיקולים במידה ולאחר ביטול ההליכים וטרם חלוקתם של הכספי ם כאמור בין הנושים, או העברתם בהתאם להוראות בית המשפט, יוטלו עיקולים על הכספים על ידי נושה או צד שלישי, יבקש הנאמן מבית המשפט להורות על ביטול העיקולים.

10. נכסי קופת הנשייה

10.1. ככלל, נכסי קופת הנשייה שטרם מומשו במועדביטול ההליכים, לא ימומשו ע"י הנאמן לטובת הנושים בהליך. ההמלצה לבית המשפט כיצד לנהוג בנכסים תתקבל בהתאם לנסיבות העניין ולסוג הנכס.

10.2. הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים על נכסי קופת הנשייה שטרם מומשו במסגרת הבקשה לביטול ההליכים ובהתאם לנסיבות, יתבקש בית המשפט לפעול בהתאם להוראות סעיף 183(ב) לחוק ולהשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה מחדש על ידי נושים, של עיקולים שבוטלו עם מתן הצו.

בקשה לסעד ביניים ל הארכת תקופת התשלומים עד להכרעה בבקש ה לביטול ההליכים

11. סעיף174 לחוק קובע, כי בתום תקופת התשלומים יהיה החייב פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, וזאת בכפוף להוראות 175 לחוק. כאשר הבקשה לביטול ההליכים מוגשת בסמוך לתום תקופת התשלומים, עשויה להתעורר בעיה, שכן ההפטר יכול להיכנס לתוקף לפני החלטת בית המשפט על ביטול ההליכים, חרף העובדה שהחייב לא עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי.

12. במקרה כאמור, יש לעתור במסגרת הבקשה לביטול הליכים למתןסעד זמני להארכת תקופת התשלומים, עד לאחר הכרעת בית המשפט בבקשה.

מנהלת המחלקה המשפטית

ליווי משפטי

הנוהל קובע מסגרת. היישום בתיק תלוי בעובדות ובשיקול דעת הנאמן ובית המשפט. לייעוץ ראשוני פנו למשרד עורכי דין חדלות פירעון תאסירי או התקשרו 03-7695555.