נוהל טיפול הממונה בבקשת חייב למתן צו לפתיחת הליכים

מהו בקשת חייב לפתיחת הליכים?

נוהל טיפול הממונה בבקשת חייב למתן צו לפתיחת הליכים הוא נוהל רשמי של הממונה על הליכי חדלות פירעון / הכונס הרשמי. בדף זה מופיע נוסח הנוהל המלא כפי שחולץ מהמסמך, מחולק לכותרות לקריאה באתר. תאריך הנוהל במאגר: 2025-11-11.

למי הנוהל רלוונטי?

הנוהל נוגע לצו לפתיחת הליכים, בקשת חייב, חדלות פירעון. חייבים, נושים, נאמנים ועורכי דין יכולים להשתמש בדף כדי לבדוק מועדים, סמכויות ואופן הגשת בקשות — ואז להצליב מול התיק הספציפי.

איך לקרוא את הנוהל

הסעיפים שלמטה הם לשון המסמך הרשמי אחרי ניקוי מספרי עמודים ותוכן-עניינים. אפשר גם לשאול את סוכן הנהלים שאלה ממוקדת, או לחשב תשלום חודשי ב-מחשבון חדלות הפירעון.

נהלים קשורים במאגר

• בקשת נושה — נוהל טיפול הממונה בבקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים

• ביטול הליכים — נוהל הגשת בקשה לביטול הליכים בשל התנהלות החייב

• ערעורים על הממונה — נוהל טיפול בערעורים על החלטות הממונה

• אישור וביטול הפטר — נוהל הממונה בנוגע לאישור על מתן הפטר ולבקשה לביטול הפטר

נוסח הנוהל המלא

נוהל טיפול הממונה בבקשת חייב למתן צו לפתיחת הליכים

נוהל טיפול הממונה בבקשת חייב למתן צו לפתיחת הליכים

רקע ומטרת הנוהל

הגדרות

נהלי הממונה על הליכיחדלות הפירעון תאריך: 05.09.2019 תאריך עדכון 06.11.2025 מספר נוהל: 1 מספר מהדורה: 5 אחראי נוהל: עו"ד הילה גולברי בר- און ________________________________ __________________________

נוהלטיפול הממונה בבקשת חייב למתן צו לפתיחת הליכים

רקע ומטרת הנוהל

1. בהתאם להוראות סעיף104 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, יחיד רשאי להגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה") בקשה לצו לפתיחת הליכים. ההכרעה בבקשה הינה בסמכות הממונה.

2. מטרת נוהל זה היא הסדרת אופן הטיפול של הממונה בבקש ת יחיד לצו לפתיחת הליכים שהוגשה אליו וכן, קביעת אמות המידה לפיהן יפעילו נ ציגי הממונה את שיקול דעתם בעת קבלת החלטה בבקשה.

3. טיפול הממונה בבקשה כאמור והפעלת סמכויותיו יתבצעו בהתאם לדין ולנוהל זה ובאופן שיקדם את הגשמת מטרותיו המרכזיות של הליך חדלות הפירעון: השאת החזר החוב שייפרע לנושים, שיקומו הכלכלי של היחיד וכן, הגברת הוודאות של הצדדים בהליך והפחתת הנטל הבירוקרטי הכרוך בו.

הגדרות

"החוק" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 ; "חייב - יחיד; "הבקשה" – בקשת חייב למתן צו לפתיחת הליכים המוגשת לממונה; "התקנות" – תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט – 2019 .

למונחים אחריםתהא המשמעות שיש להם בחוק ובתקנות.

בקשה למתן צו לפתיחת הליכים

4. הגשת הבקשה

4.1. פרטי הבקשה ואופן הגשתה 4.1.1. הבקשה תוגש ע"י החייב לממונה בהתאם להוראות סעיף 104 לחוק ו לקבוע בתקנות. הגשת הבקשה תעשה בצורה מקוונת. חייב שאינו מיוצג רשאי להתייצב במשרדי הממונה במחוז שבו יתנהל ההליך ולהגיש בקשה שלא באופן מקוון.

הממונה רשאי לאשר הגשת בקשה שלא בדרך של התייצבות, אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, בנסיבות העניין.

4.1.2. הבקשה תכלול תצהיר על התקיימות התנאים להגשתה ודוח מפורט על מצבו הכלכלי של החייב הכולל תצהיר הסתבכות, מאומת בתצהיר ונתמך במסמכים, בהתאם לטופס הנספח לתקנות. לבקשה יצורפו גם כתב ויתור על סודיות וכתב התחייבות החייב לעמוד בהוראות הדין ובחובותיו בהלי כים עם מתן הצו לפתיחת הליכים.

4.1.3. החייב יפרט במסגרת הבקשה בחלק המתייחס לחובות, בין היתר, את פרטי זהותם של נושיו וכן את הפרטים הבאים לגבי כל אחד מהם:

• כתובת למשלוח דואר • מספר טלפון נייד או כתובת דוא"ל.

במידה והחייב לא ציין אחד מהפרטים לעיל לגבי מי מהנושים ימציא החייב בדואר רשום עם אישור מסירה את העתק הצו לאותו נושה.

4.1.4. הנחיות לאופן הגשת הבקשה יפורסמו באתר האינטרנט של הממונה

4.2. קביעת הסמכות המקומית 4.2.1. בתהליך הגשת הבקשה המקוונת יידרש החייב לציין אתהמחוז שידון בבקשתו, בהתאם לחלופות לקביעת הסמכות המקומית המפורטות בסעיף 104(ד) לחוק דהיינו, מקום מגוריו; מקום עסקיו; מקום נכסיו; ובהעדר מחוז כאמור, בירושלים.

4.2.2. במידה ויבקש החייב לקבוע את הסמכות המקומית בהתאם למקום מגוריו, היא תקבע בהתאם לכתובת המגורים עליה הצהיר בבקשה. במידה וכתובת המגורים המופיעה בתעודת הזהות שונה מכתובת המגורים עליה הצהיר, יידרש החייב להמציא אסמכתא מתאימה התומכת בהצהרתו, כגון חוזה שכירות.

4.2.3. במידה ויבקש החייב לקבוע את הסמכות המקומית בהתאם למקום עסקיו או מקום נכסיו, יידרש החייב להמציא אסמכתא מ תאימה התומכת בתצהירו אודות מיקום עסקו או נכסיו.

5. חזרה מהבקשה

5.1. ככללכאשר חייב מבקש לחזור בו מהבקשה טרם מתן הצו לפתיחת הליכים, יאשר זאת הממונה בהתאם לסמכותו לפי התקנות וימחק את הבקשה ובלבד שהחייב פרט את נימוקיו לחזרה מהבקשה.

5.2. בנסיבות חריגות בלבד יסרבהממונה לאשר לחייב לחזור בו מהבקשה ויעביר את ההכרעה בעניין זה לבית המשפט, בהתאם לסמכותו על פי התקנות.

5.3. אושר לחייב לחזור מהבקשה, תוחזר לחייב במקרים מסוימים מחצית מהאגרה כאמור בתקנות.

טיפול הממונה בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים

6. דרישה להשלמת מידע וקיום דיון מקדים

6.1. הממונה יבדוק את הבקשהו המסמכים שצורפו לה ואת התאמתם לדרישות סעיף 104(ב לחוק.

במידה והבדיקה תעלה כי חסרים מסמכים או פרטים מהותיים בבקשה או במסמכים שצורפו לה, ובין היתר בתצהיר ההסתבכות ובדוח על מצבו הכלכלי של החייב, תישלח לחייב דרישה להשלמת המידע או המסמכים שיפורטו בה בתוך 14 ימים במידה ולא יושלמו המידע והמסמכים הדרושים במועד שנקבע, תישלח לחייב התראה לפיה אם לא יושלם הליך הגשת הבקשה ויומצאו המידע והמסמכים החסרים שפורטו במכתב הדרישה בתוך 10 ימים נוספים ת ימחק הבקשה.

6.2. כאשרחסרים בבקשה פרטים הדרושים להכרעה ב ה, רשאי הממונה לדרוש מהחייב מידע נוסף או לזמן את החייב לדיון לצורך גיבוש החלטתו בבקשה (סעיף 105(ג) לחוק). בנוסף רשאי הממונה לפנות לגורמים שלישיים בדרישה לקבלת מידע אודות החייב הדרוש לו לקבלת ה החלטה (סעיף 105(ב) לחוק). כך למשל כאשר הבקשה אינה מציגה תמונה כלכלית כוללת ומספקת על החייב ובני המשפחה שפרנסתם עליו , כאשר עולה חשד להתנהלות חריגה או ניצול לרעה של ההליך וכאשר עולה צורך בבירור התקיימות אחת העילות המצדיקות את דחיית הבקשה.

לצורך קבלת מידע נוסף מהחייב ישלח הממונה דרישה ל המצאת ה מידע הנוסף וכן, במקרים המתאימים, התראה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 6.1 לעיל.

כאשר נדרש קיום דיון, יזמן הממונה את החייב לדיון במחוז שבסמכותו לנהל את ההליך בתיאום עם מנהל המחוז או מי מטעמו. במידה והחייב לא יופיע במועד הדיון ישלח לו הממונה זימון נוסף בצירוף התראה לפיה במידה ולא יתייצב לדיון הבקשה תימחק.

6.3. מחיקת הבקשה במידה וחלפו 90 ימים ממועד מכתב הדרישה הראשון שנשלח לחייב ולא הושלם המידע או הומצא המידע הנוסף כנדרש, או כאשר החייב לא התייצב לדיון כנדרש לאחר התראה, תימחק הבקשה מחוסר מעש, למעט מקר ה בו המציא החייב לממונה במועד נימוקים

מדוע לא תימחק הבקשה והממונה קיבל אותם. במקרה האחרון , יחליט הממונה על המשך הטיפול בבקשה בהתאם לנסיבות המקרה.

הודעה על מחיקת הבקשה תישלח לחייב ולבא כוחו.

7. בדיקת קיומם של הליכי חדלות פירעון נוספים בעניין החייב

7.1. עם קבלתהבקשה, יבדוק הממונה אם תלויה ועומדת בקשה אחרת למתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב. במידה שימצא כי תלויה ועומדת בקשה אחרת כאמור, יפעל הממונה כדלקמן:

7.1.1. כאשר הבקשה האחרת למתן צו לפתיחת הליכים הוגשה על ידי נושה לבית המשפט, ימשיך הממונה לפעול בהליך שנפתח לבקשת החייב עד למתן צו לפתיחת הליכים. במקרה שבו הורה בית המשפט על מינוי נאמן זמני, לפי סעיף 119(א2) לחוק, במסגרת בקשת הנושה ולפני מתן הצו על ידי הממונה, יושהה טיפול הממונה בבקשת החייב עד להחלטת בית המשפט בבקשה הנושה. במידה ויינתן צו לפתיחת הליכים על ידי בית המשפט בטרם ניתן הצו על ידי הממונה, ייסגר ההליך שנפתח אצל הממונה.

7.1.2. במידה וניתן צו על ידי הממונה לפני ההחלטה בבקשת הנושה , יודיע על כך הממונה לבית המשפט ויבקש לדחות את בקשת הנושה.

8. החלטת הממונה בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים

8.1. החלטת ממונה בבקשה תינתן במעמד צד אחד, וככלל יסתמך הממונה בהחלטתו על בקשת החייב והמסמכים המצורפים לה.

8.2. החלטת הממונה תתקבל בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, ובמידה ונדרש מידע משלים או מידע נוסף או נערך דיון, כאמור בסעיף 6 לעיל, תוך30 ימיםממועד קבלת המידע הנדרש או מתום הדיון (סעיף 105 לחוק).

9. החלטת הממונה על דחיית הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים

9.1. אי עמידה בתנאים שנקבעו בחוק להגשת הבקשה הממונה יורה על דחיית הבקשה כאשר בדיקתו תעלה כי התנאים המקדמיים המפורטים בסעיף זה להלן אינם מתקיימים.

9.1.1. גובה החובות וחדלות פירעון • בהתאם להוראות סעיף 104(א) לחוק רשאי החייב להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים שני תנאים מצטברים. האחד, הוא נמצא בחדלות פירעון (בהתאם להגדרתו בסעיף 2 לחוקאו שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו והשני, סכום חובותיו עולה על 150,000 .₪

• במקרים בהם יצהיר החייב כי סך חובותיו נמוך מ - 150,000 ₪ תנותב הבקשה לרשם ההוצאה לפועל, הגורם המוסמך לדון בה בהתאם להוראות סעיף 103 לחוק 9.1.2. זיקה לישראל • בהתאם להוראות סעיף 101 (ב) לחוק, יפתחו הליכי חדלות פירעון רק לגבי חייב שמרכז חייו במועד הגשת הבקשה או בתקופה של 6 החודשים שקדמו לה הוא בישראל, או שבמועד הגשת הבקשה יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל.

• בנסיבות בהן החייב אינו נמצא בישראל או שמרכז חייו אינו בישראל, תינקט גישה מחמירה והממונה יפרש בצמצום את המונחים "מרכז חייו", "נכסים" ו" מנהל עסקים" הקבועים בסעיף 101(ב) לחוק. זאת, על מנת לצמצם את אפשרות הכניסה להליכי חדלות פירעון בישראל של חייבים אלה. הגישה המצמצמת נובעת מתכליות החוק והדרישות הקפדניות בחוק לאופן ניהול הליכי חדלות הפירעון וביניהן הדרישות מהחייב לשיתוף פעולה, לדיווח ולשקיפות; הצורך בביצוע בירור מעמיק של מצבו הכלכלי ובפיקוח על התנהלותו במהלך ניהול ההליך; והצורך בהטלת הגבלות על החייב שאינ ן ברות יישום כאשר הוא אינו נמצא בישראל.

▪ "מרכז חייו - החוק אינו מגדיר מונח זה . בהקשרים אחרים קבעה הפסיקה כי זהו המקום אשר אליו קשור האדם מן הבחינה העובדתית מעשית, דהיינו המקום אשר מירב הזיקות העובדתיות כורכות אותו עמו (להלן: "מבחן מירב הזיקות"). לעיתים נלקח בחשבון במסגרת פרשנות מונח זה גם מבחן סובייקטיבי. בהקשר של הליכי חדלות פירעון, בהתאם לגישה המפורטת לעיל ולתכליות החוק, במקרים בהם החייב אינו נמצא בישראל יפורש המונח מרכז חייו בצמצום, בהתאם למבחן מירב הזיקות, בהתבסס על מאפיינים אובייקטיביים בלבד. במסגרת זו יבחנו, בין היתר, מקום ביתו הקבוע של החייב, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו הגרעינית ומקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע 1 .

▪ "נכסים" ו"מנהל עסקים – גם מונחים אלה יפורשו בצמצום, זאת על מנת למנוע מחייב שמרכז חייו אינו בישראל " לקנות" סמכות לניהול הליכי חדלות פירעון בישראל, כאשר לא תצמח לנושים כל תועלת מהליכים אלה . בהתאם לכך, "נכס" יפורש בהקשר זה כנכס בישראל שיש במימושו ערך כלכלי משמעותי לקופת נכסי הנשייה. לדוגמא חשבון

1 הוראה זו מתבססת על חלק מהקריטריונים לקביעת מרכז חייו של יחיד המפורטים בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה [

בבנק ישראלי המצוי ביתרת זכות בסכום זניח, קל וחומר חשבון המצוי ביתרת חובה, לא ייחשב כנכס בהקשר זה.

"מנהל עסקים" יפורש כניהול עסקים פעילים בישראל במועד הגשת הבקשה.

• מצא הממונה כי יש מקום להיעתר לבקשת החייב לצו פתיחת הליכים אף שאינו נמצא בישראל, יינתן הצו בתנאי שהחייב ▪ צרף לבקשתו התחייבות להתייצב בישראל:

❖ בדיון בבית המשפטבצו לשיקום כלכלי שנקבע בעניינו.

❖ בכל עת שהנאמן ידרוש מהחייב להתייצב לצורך ניהול ההליך ▪ צרף לבקשתו כתובת בישראל לצורך המצאת כתבי בית דין ומסמכים

9.2. בנוסף על דחיית הבקשה בהתאם לאמור בסעי ף 9.1 לעיל, רשאי הממונה להחליט על דחיית הבקשה גם בעילות המנויות שלהלן.

9.2.1. חובות שאינם בני הפטר ככלל במקרים בהם כל חובותיו של החייב או רוב משמעותי שלהם אינם בני הפטר ולא ניתן לביהמ"ש שיקול דעת להורות על הפטר בגינם (דהיינו החובות המפורטים בסעיף 175(א) לחוק ושאינם כלולים בחובות המנויים בסעיף 175(ב) לחוק), יורה הממונה על דחיית הבקשה. זאת מהטעם שהחייב ימשיך להיות חדל פירעון אף לאחר סיום ההליכים ו לכן לא יהיה ב ניהול ההליך כדי להגשים את מטרות החוק, ובכלל זה להביא לשיקומו הכלכלי של החייב או לקדם את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים. יובהר כי בכל מקרה יפעיל הממונה שיקול דעת בכל תיק ותיק ובנסיבות המצדיקות זאת לא יורה על דחיית הבקשה.

9.2.2. ניצול לרעה בחוסר תום לב שלההליכים גם פגם בהתנהלות החייב בעת הגשת הבקשה ולפני הגשת הבקשה, לרבות במועד יצירת החובות, עשויה להוות עילה לדחיית הבקשה, וזאת כאשר התנהלות החייב מעידה על ניסיון לניצול לרעה בחוסר תום לב של ההליכים. לדוגמא, במקרה שהחייב מבקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם וכדומה 2.

9.2.3. הליך חדלות פירעון קודםשבוטל • בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון "אין מקום לאפשר ליחיד להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים ללא כל 'תקופת צינון' בין הליך חדלות פירעון

שבוטל לבין הליך חדלות פירעון חדש " 3 .לכן, במידה ולא נקבעה תקופת צינון על ידי הערכאה שביטלה את ההליך הקודם, יקבע הממונה את אורך תקופת הצינון הראויה בין ההליכים 4 .

• לצורך קציבת תקופת הצינון המתאימהיתייחס הממונה לנסיבות המקרה שבפניו, וייקח בחשבון, בין היתר , את אופי המחדלים שהביאו לביטול ההליך הראשון; כמות המחדלים והישנותם; מידת הנזק שהסבו המחדלים לנושים; התנהלותו הכלכלית של ה חייב במשך תקופת הצינון; ניסיונות החייב להשתקם בכוחות עצמו בתקופת הצינון; יצירת חובות חדשים על ידי החייב בתקופת הצינון; תום לבו של החייב ביצירת החובות החדשים ועוד.

• ככלל יורה הממונה על דחיית הבקשה כאשר זו הוגשה במהלך תקופה של שנה ממועד ביטול הליך חדלות פירעון קודם.

• ככל שהתנהלות החייב ( ובכלל זה ההתנהלות שהביאה לביטול ה הליך הקודם) היתה חמורה יותר, רשאי הממונה להורות על דחיית הבקשה אף אם הוגשה במהלך תקופה ארוכה יותר ו עד שנתיים וחצי ממועד הביטול 5.

להלן מספר דוגמאות למקרים המצדיקים הארכת תקופת הצינון מעבר לשנה:

▪ במקרה בו החייב הגיש בקשה להיכנס בשערי הליכי חדלות פירעון כאשר בוטלו שני הליכים קודמים בפרק זמן של 10 שנים שלפני הגשת הבקשה הנוכחית, תקבע תקופת הצינון לשנה וחצי . על כל הליך נוסף שבוטל בתקופה האמורה תתווסף חצי שנה לתקופת הצינון.

▪ במקרה בו בהליך הקודם שבוטל החייב לא שילם מזונות לטובת הזכאים למזונות ובכך יצר חובות חדשים בהליך תוארך תקופת הצינון בחצי שנה נוספת.

▪ במקרה בו בהליך הקודם שבוטל החייב ניהל עסק ללא קבלת היתר תוארך תקופת הצינון בחצי שנה נוספת.

בנסיבות חריגות ישקול הממונה מתן צו לפתיחת הליכים אף שטרם חלפה התקופה הנדרשת כאמור.

9.3. דחיית בקשה מהטעם שהחייב מרצה עונש מאסר - ככלל, אין מקום להיעתר לבקשה שהוגשה על ידי חייב המרצה עונש מאסר . מתן צו לפתיחת הליכים במקרה כזה אינו מגשים את התכליות המפורטות בסעיף 1 לחוק שהן להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי

3 רע"א663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון- מחלקת ערעורים, פסקה 16 (נבו20.06.2021 ) ("הלכת מנאר. פסק דין זה קבע בין היתר כי ההלכה שנקבעה בע"א 8673/13 ג'מיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 2.4.2014 )("הלכת אלקצאצישרירה וקיימת גם לאחר חקיקת החוק.

4 הלכת מנאראישרה כי סמכות זו מוקנית לממונה, שם בפסקה 21.

כקבוע בהלכת אלקצאצי.

שלהחייב, להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים ולקדם את שילובו של החייב במרקם החיים הכלכליים. כל אלה אינם ניתנים ליישום כאשר החייב מרצה עונש מאסר. במקרים חריגים שבהם תכליות החוק עשויות להתממש בהליך, חרף היות החייב אסיר (למשל במקרה בו נותרה תקופה קצרה עד לשחרורו של החייב ממאסרו), ישקול הממונה מתן צו לפתיחת הליכים בהתאם לנסיבות המקרה.

10. החלטת הממונה על מתן צו לפתיחת הליכים

10.1. כאשר מתקיימים התנאיםשנקבעו בחוק להגשת הבקשה המפורטים בסעיף 9.1 לעיל וככל שלא התקבלה החלטה על דחיית הבקשה כמפורט בסעיף 9.2 לעיל או לחילופין לא התקבלה החלטה על מחיקת הבקשה כאמור בסעיף 6.3 לעיל, ייתן הממונה צו לפתיחת הליכים בעניין החייב.

10.2. החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים תיערך ע"י הממונה בנוסח אחיד, בהתאם לנוסח הצו הקבוע בתקנות.

10.3. מינוי נאמן 10.3.1. במסגרת הצולפתיחת הליכים יציין הממונה את זהות הנאמן שיתמנה לניהול הליך חדלות הפירעון, כתובתו ופרטי ההתקשרות עמו.

10.3.2. הנאמן יתמנה בהתאם להוראות החוק ולכללים למינוי נאמנים של הממונה.

10.3.3. הנאמן שהתמנה נדרש להודיע לממונה בתוך 3 ימים ממועד המינוי אםהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים, בהתאם להוראות סעיף 125(ג) לחוק.

10.4. הקפאת הליכי הגבייה וכינוס נכסי קופת הנשייה 10.4.1. הצו לפתיחת הליכים יכלול הוראות בנוגע להקפאת ההליכים כנגד החייב כאמור בסעיף 121(3) לחוק, ביטול העיקולים שהוטלו על נכסיו (נכסי קופת הנשייה), למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה) (סעיף 29(4) לחוקוכן על ביט ול ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הליכי הגבי יה.

10.4.2. במסגרת הצולפתיחת הליכים יורה הממונה כדלהלן:

• הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעסיק או בחשבון הבנק, וכן הכספים שנגבו מן היחיד בתיקי ההוצאה לפועל שלא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו תוך 30 ימים מיום שנודע להם על מתן הצו לנכסי קופת הנשייה אצל הממונה או אצל רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין.

• מיטלטלין מעוקלים שנתפסו טרם מתן צו לפתיחת הליכים, המאוחסנים במחסני ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, או בידי גורם אחר שנקט בהליכי גביה לפי דין ושטרם נמכרו עד היום, אם קיימים כאלה על שם

החייב, יימכרו על ידי הגורם שנקט בהליך הגביה, ובמערכת ההוצאה לפועל לפי כללי מכר מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 27 לחוק ההוצאה

לפועל, התשכ"ז- 1967 ותקנה53 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם- 1979 ; התמורה בניכוי ההוצאות תועבר לנכסי קופת הנשייה.

10.5. קביעת דמי מחיה ותשלומים עתיים 10.5.1. במסגרת הצו לפתיחת הליכי ם יקבע הממונה את דמי המחיה שיוקצו לחייב בתקופת הביניים, בהתאם להוראות סעיף 156 לחוק.

10.5.2. ככלל, יורה הממונה כי החייב יותיר בידיו את דמי המחיה ו יקבע כי היתרה שתיוותר מהכנסותיו מעבודה או מכל מקור אחר שמהן משולמים דמי המחיה, תועבר לקופת הנשייה כתשלום חודשי, זאת, בהתאם לאפשרות המנויה בסעיף 156(ב) לחוק.

10.6. הקצבה לזכאי למזונות 10.6.1. במידה וצורף לבקשה פסק דין שעניינו ח יוב ב מזונות שזמן פירעונו חל לאחר מתן הצו, יקבע הממונה , בהתאם להוראות סעיף 179(א1) לחוק במסגרת הצו לפתיחת הליכים את הסכום שיוקצב לזכאי למזונות ו ישולם לו על ידי החייב; זאת, עד למועד שבו בית המשפט יקצוב את הסכום בהתאם להוראות סעיף 179(א2) לחוק.

10.7. ההגבלות על החייב 10.7.1. במסגרת הצו לפתיחת הליכים יפורט כי ממועד מתן הצו יחולו על החייב ההגבלות המפורטות בסעיפים 142 (1)-(4), לרבות עיכוב יציאתו מהארץ. כמו כן, תחול ההגבלה בסעיף 142(5) על הקמה או השתתפות בהקמה של תאגיד חדש 10.7.2. במסגרת הצו יובהר כי על אף ההגבלות בסעיף 142 לחוק, רשאי החייב לנהל חשבון בנק בתנאי שחשבון הבנק ינוהל ביתרת זכות בלבד, ללא קבלת אשראי, ללא שימוש בכרטיסי אשראי, ללא שימוש בפנקסי שיקים ומבלי שחשבון הבנק ישמש בטוחה לחיוב כלשהו של החייב כלפי צד ג'.

עוד יובהר בצו כי בהתאם להוראות סעיף 142(4)(א) לחוק רשאי החייבבמסגרת ניהול החשבון למשוך כספים שהופקד ו לחשבון ול עשות שימוש בכרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים ו בכרטיס חיוב שהחיוב בו מיידי. כמו כן רשאי החייב לחתום על הרשאה לחיוב החשבון. הרשאות אלה מותנות כאמור בכך שהחשבון יתנהל ביתרת זכות בלבד.

10.8. הוראות לחייב עם מתן הצו במסגרת הצו יידרש החייב לעמוד בכל דרישות הדין, לרבות ההתחייבויות המפורטות ב"כתב התחייבות החייב עם מתן הצו לפתיחת הליכים" המצורף לבקשה ובדרישות שלהלן:

10.8.1. הגשת דוחות על הכנסות והוצאות החייב יידרש להגיש, עד ל מועד מתן הצו לשיקום כלכלי , דוחות עיתיים דו חודשיים על הכנסות והוצאות בהתאם לתקנות.

10.8.2. התייצבות לבירור ושיתוף פעולה עם הנאמן החייב יידרש להתייצב בפני הנאמן ו/או הממונה, בכל עת שיידרש לכך לצורך בירור. כמו כן, יידרש החייב לסייע לנאמן, לשתף עמו פעולה ככל הדרוש לשם

מילוי תפקידו ולהודיע לנאמן על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי, בהתאם להוראות סעיף 138 לחוק 10.8.3. תשלומים חודשיים ותשלומים לזכאים למזונות החייב יידרש לשלם את התשלום העיתי שקבע הממונה, מדי חודש עד ה- 10 בכל חודש.

10.9. בנוסף, במקרים המתאימים, יידרש החייב במסגרת הצו לשלם את הסכום שהוקצב לזכאים למזונות, תוך פירוט המועד ממנו יחל ביצוע התשלום. הוראות נוספות לנאמן במסגרת הצו יידרש הנאמן לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל על פי דין, לבדוק אם לחייב זכות בנכס הרשום באותו פנקס ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה אודות הצו לפתיחת הליכים ובכללו הוראה האוסרת על העברת כל זכות של החייב בנכס, בהתאם להוראות סעיף 131 לחוק.

11. פרסום ומתן הודעות על ידי הממונה

11.1. הממונה יפרסם הודעה על מתן הצו וישלח העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו בהתאם לקבוע בתקנות.

11.2. פרסומים שעל הממונה לבצע על פי החוק והתקנות ייעשה באתר האינטרנט של הממונה בקישור הבא – ut/Main.aspxhttp://pirsumim.justice.gov.il/Layo

הליכים לשינוי החלטות הממונה - מתן הצו לפתיחת הליכים ודחיית הבקשה

12. בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים

12.1. כל אדם הרואה עצמו נפגע מ החלטת הממונה לתת צו לפתיחת הליכים לגבי החייב זכאי לפנות לבית המשפט ולבקש את ביטולו של הצו, בהתאם להוראות סעיף 108 לחוק.

בקשת הביטול תתייחס רק לעצם מתן הצו לפתיחת ההליכים.

במידה ויעלה כי הבקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, ימליץ הממונה לבית המשפט לחייב את מגיש הבקשה בהוצאות בהתאם להוראות סעיף 108 (ד) לחוק, בהתאם לנסיבות המקרה ולחומרתו.

12.2. הליכיםלשינוי החלטות הממונה שניתנו במסגרת הצו לפתיחת הליכים, לרבות קביעת דמי המחיה, תשלום חודשי ומינוי נאמן, יוגשו בהתאם להוראות סעיף 350 לחוק.

13. ערעור עלדחיית הבקשה

הליכים לשינוי החלטת הממונה על דחיית הבקשה תוגש בהליך ערעור בהתאם להוראות סעיף 350(א1 )לחוק.

עו"ד הילה גולברי בר- און מנהלת המחלקה המשפטית בממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ליווי משפטי

הנוהל קובע מסגרת. היישום בתיק תלוי בעובדות ובשיקול דעת הנאמן ובית המשפט. לייעוץ ראשוני פנו למשרד עורכי דין חדלות פירעון תאסירי או התקשרו 03-7695555.